פרק ה

שאלה: האם חייל שנשאר בשבת לשמור על רק"מ בשטח אימונים, רשאי להדליק פנס מבעוד יום בכדי לטלטלו ולהשתמש בו לצרכיו במהלך ליל שבת? כיצד ינהגו חיילי מחסום בענין טלטול 'סַפָּק-אור' לאחר שהסתיים השימוש בו?

תשובה: בגמרא[1] מבואר שחל דין מוקצה על נר בשעה שהוא דולק, לפי שהוא בסיס לשלהבת האסורה בטלטול. ושע"פ זה נר שדלק כל בין השמשות ונאסר בטלטול, מתוך שהוקצה בתחילת השבת, הוקצה לכל השבת אף לאחר שכבה. אלא שיש מן הראשונים[2] שכתבו שהואיל והנר כבה מאליו במהלך השבת, ניתן להתנות מבעוד יום שיטלטלנו לאחר שיכבה, ויש[3] שהחמירו בכך.

פסק השו"ע[4]: "נר שהדליקו בו באותה שבת, אע"פ שכבה, אסור לטלטלו כו' אפילו לצורך גופו ולצורך מקומו". ובהמשך[5]: "אם התנה מערב שבת על נר זה שיטלטלנו משיכבה, מותר לטלטלו אחר שכבה", ואילו הרמ"א כתב: "הגה, ויש אומרים דלא מהני תנאי, וכן נוהגין במדינות אלו".

ע"פ זה אסרו חלק מפוסקי דורנו[6] לטלטל מנורה חשמלית, וכן תנור ספירלה או מיחם (המתחממים ע"י חוט להט המורכב בגוף החימום שלהם), בשעה שהם פועלים, בשל חוט הלהט שבהם, אולם יש שנקטו[7] שחוט הלהט אינו מוקצה כמו הנר.

עוד כתב השו"ע[8]: "נר שהדליקו בשבת לחיה ולחולה, וילדה החיה ונתרפא החולה, מותר לטלטלו (לצורך גופו או מקומו[9]) אם כבה", והיינו לפי שלא הוקצה בזמן בין השמשות (שהרי הודלק בשבת בהיתר, ואפילו הודלק ביה"ש, הלא היה מותר אז לטלטלו לצורך ההצלה), ואין מוקצה לחצי שבת.

לפיכך בשעת דחק ניתן לטלטל לדבר רשות פנס הדולק לצרכים מבצעיים, וכל שכן שניתן להקל ולטלטלו לצורך גופו או מקומו לאחר שכבה, ואפילו היה דולק כל שעת בין השמשות. לעומת זאת אין להקל ולטלטל לדבר רשות פנס הדולק מבעוד יום לצרכים פרטיים (אם לא בדרכי ההיתר לטלטול מוקצה המובאות להלן[10]), ואפילו לאחר שכבה אין לטלטלו בהמשך השבת, אולם נראה שבמקרה זה ניתן לסמוך על הפוסקים המקילים ונוקטים שפנס אינו מוקצה כנר, ולהתנות מלכתחילה שיטלטלוהו לאחר שיכבה.

עוד יש להוסיף שדין זה לא נאמר על פנס לד (שאין בו חוט להט), ועל כן ניתן לטלטלו לצורך גופו או מקומו ואפילו בהיותו דולק.

[1] שבת מז ע"א, ועיין שם קנז ע"א.

[2] רמב"ן שם מה ע"א, רשב"א ח"ג סימן רסח, ועוד.

[3] תוס' שם מד ע"א ד"ה 'שבנר ושבקערה אסור'.

[4] סימן רעט סעיפים א-ב.

[5] שם סעיף ד.

[6] שמירת שבת כהלכתה מהדו"ח פ"כ סעיף טו*, ילקוט יוסף סימן שח דיני כלי שמלאכתו לאיסור סעיפים יז-יח, (ומ"מ ע"ש שהקל במקום צורך לענין מיחם, הואיל ואין גוף החימום ניכר ואינו דומה לגמרי לנר), וכן עולה משו"ת חלקת יעקב או"ח סימן קיז, משו"ת ציץ אליעזר ח"ו סימן ו, ומשו"ת מנחת יצחק ח"ג סימן מג.

[7] ראה שו"ת מנחת שלמה (ח"א סימן יד) שתמה מדוע חל על השלהבת איסור מוקצה, והלא היא עומדת לשימוש, ובאר הטעם לפי שאינה בגדר כלי, והחזו"א (סימן מא ס"ק טז) באר הטעם לפי שאין רגילות להזיזה ממקומה, ע"פ זה כתב המנח"ש שלכאורה בפנס חשמלי לא שייכים טעמים אלו, ועל כן יתכן שמותר לטלטלו. ועיין שו"ת אגרות משה (ח"ה סימן כב אות לו) שכתב גם כן שמעיקר הדין אינה מוקצה, אך למעשה נטה להחמיר הואיל ואתי לאחלופי בנר.

[8] שם סעיף ה, ע"פ הרשב"א שם. ועיין בשו"ע שסיים: "והוא הדין למדליק בשבת בשוגג וכבה, שמותר לטלטלו", ובמשנה ברורה (שם ס"ק יח) ציין שאפילו הדליקו במזיד לא נאסר.

[9] שכן אמנם פקע ממנו דין מוקצה גמור, אך עדיין אינו גרוע משאר כלי שמלאכתו לאיסור. משנה ברורה שם ס"ק טז.

[10] עיין בתשובה שבסוף הפרק.