פרק ג

שאלה: האם מפקד או חייל הנדרש לשאת עימו בקביעות טלפון סלולארי או איתורית, צריך להשתדל להישאר בביתו במהלך השבת, בכדי למעט ככל הניתן מטלטול המוקצה? האם חיילים שהורשו לצאת לתפילה בציבור בישוב הסמוך לבסיסם בתנאי שיטלו עימם מכשיר קשר נייד, רשאים לעשות זאת למרות טלטול המוקצה הכרוך בכך?

תשובה: ככלל, אמצעי תקשורת, כאיתורית, טלפון סלולארי פשוט[1], או מכשיר קשר נייד, הינם כלים שמלאכתם לאיסור, וחל עליהם איסור מוקצה. אעפ"כ פשוט שמשום פיקוח נפש ניתן לטלטלם לצרכי ביטחון והצלה, ואף נראה שהנדרש לשאתם עימו לצרכי כוננות, אינו צריך להשתדל להישאר בחדרו בכדי למעט מטלטולם, אלא רשאי להתנהל כדרכו הרגילה, זאת לפי שהדבר כרוך בטירחה רבה ובפגיעה בעונג השבת, ומבחינה מערכתית החמרה באיסור מוקצה (שאיסורו קל), תביא בסופו של דבר לירידה באיכות הכוננות, ולקיום מצות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" באופן לקוי.

יתר על כן, יש מפוסקי דורנו[2] שהורו שאמצעי תקשורת אלו אינם כלל מוקצה עבור הנדרש לשאתם לצרכי פיקוח נפש.

עוד יש להוסיף שכתב הרמ"א[3]: "כיס התפור בבגד (כך שפיו בלבד מחובר לבגד, אך אין החיבור לכל אורכו[4]) כו', אם שכח בו מעות, מותר לטלטל הבגד, דלא אמרינן דכל הבגד נעשה בסיס למעות, הואיל ואין המעות על עיקר הבגד. אבל אין ללובשו בשבת, דחיישינן שמא יצא בו (לרשות הרבים)", ונחלקו הפוסקים[5] אם חייב לנער את המעות מן הבגד קודם שיטלטלנו.

כמו כן יש להעיר שיש מן הפוסקים[6] שנקט שכל איסור טלטול מוקצה (בשונה מאיסור הוצאה מרשות לרשות) אינו אלא בטלטול בידיים, ואילו בטלטול בגופו אין כל איסור, אפילו כשדרך הטלטול בכך. 

לפיכך הנדרש לשאת עימו אמצעי תקשורת לצורכי כוננות, אינו צריך להשתדל להישאר בביתו או בחדר המגורים בבסיס בכדי למעט בטלטולם, ומ"מ ראוי שיכניסם מבעוד יום לכיס המכנסיים, או יחברם לחגורתו בתפס המיועד לכך, וכך יימנע מטלטול המכשיר באופן ישיר.

כל זאת לענין דין טלטול מוקצה, אך אסור לטלטלם כשהדבר כרוך באיסור הוצאה מרשות לרשות והעברה ברשות הרבים או בכרמלית, ורק לצורך מצוה כגון תפילה בציבור וכד', ניתן להקל להוציאם ולשאתם בכרמלית בשינוי מדרך נשיאתם הרגילה, כגון בהנחתם בין החולצה לגופייה, ובהסתמך על שיטות המקילים[7] בשבות דשבות לצורך מצוה.

[1] יש להעיר ששמענו מהגר"ד ליאור (ראה שו"ת דבר חברון או"ח סימנים רצז-ש) שעקרונית ניתן להסיר את שעון היד, ולהערים ולטלטל פלאפון לצורך השעון שבו (כמובן באותם מכשירים שתצוגת השעון מופיעה בקביעות, בלא צורך ללחוץ על מקש כלשהו), כדין טלטול כשמל"א לצורך גופו, וכעין שמצינו במשנה ברורה (סימן שח ס"ק טז) שמותר להערים בענין זה (ובמיוחד נכון הדבר לחייל שדרכו תמיד להשתמש בפלאפון כשעון, שאז יתכן שלגביו הפלאפון מוגדר כלי שמלאכתו להיתר).

ברם, למעשה נראה שראוי למי שאין דרכו להשתמש כך בקביעות להימנע מדרך זו, שכן כל פעם שנוטל את המכשיר על מנת לדעת את השעה, נמצא מטלטל מוקצה בידיים, משא"כ לדרך שתבואר להלן, שמטלטלו תמיד באופן עקיף אגב בגדו.

[2] שמירת שבת כהלכתה מהדו"ח פרק מ סעיף טז (וכן הובא בשמו בספר נשמת אברהם סימן שא סעיף נא), שו"ת עשה לך רב ח"ח תשובות קצרות סימן לד. אלא שיש לציין שבכל המקורות הנ"ל לא מובא נימוק או מקור לדין.

ומהגר"א נבנצל שמענו שכלים אלה אינם מוקצה לפי שמייעדים אותם לשימוש בשבת ואין מקצים אותם, וכפי שמצינו בסכין מילה שלא חל עליה איסור מוקצה. וכן הורה הגר"י זילברשטיין (ספר נס להתנוסס ח"ב סימן ה) שדין כלים אלו כעין המבואר במשנה ברורה (סימן תקכו ס"ק לו) שביו"ט שני של גלויות אין איסור מוקצה חל על כלי קבורה, הואיל ולענין זה כחול שוויוהו.

לעומת זאת הגר"ד ליאור הורה לנו שבדרך כלל ציוד תקשורת הינו כשמל"א, ואמנם הותר לשאתו משום פיקו"נ, אך אין משמעות הדבר שפקע האיסור ממנו.

[3] סימן שי סעיף ז.

[4] כן מבואר במשנה ברורה (שם ס"ק ל), שאם הכיס תפור על הבגד כך שהבגד עצמו משמש כדופן לכיס, הרי המעות מונחים על גוף הבגד ונמצא הבגד בסיס למעות ואין היתר לטלטלו.

[5] המג"א (שם ס"ק ז) דייק בלשון הרמב"ם (בפירושו למשנה מסכת כלים פרק יח משנה ב) שהיתר הטלטול הוא דוקא אם ניער תחילה את המעות מן הבגד, ולעומת זאת רע"א (שם) למד בדעת התוס' (שבת מד ע"ב ד"ה 'הא אין עליה מעות') והרשב"א (שם) שאין חובה לנער את המעות, וכן משמעות לשון השו"ע.

[6] שו"ע הרב סימן שא סעיף לט.

[7] עיין לעיל פרק מד תשובה יא.

עוד יש להוסיף שבשו"ת אגרות משה (ח"ד סימן פא) כתב שחובש-כונן רשאי לשאת עימו מכשיר קשר, לפי שהמכשיר מהווה תכשיט המעיד על מעמדו החשוב של בעליו (ועיין בדבריו שהקל בכך דוקא לחברי הצלה, דאל"כ יש לחוש שיימנעו מלהצטרף למערך הכוננות, ובכך ייגרם חשש פיקו"נ). ברם, יש שלא נקטו כן למעשה (ראה למשל שמירת שבת כהלכתה (מהדו"ח פרק מ סעיף טז) שהתיר לרופא כונן לצאת מחוץ לעירוב עם ציוד תקשורת רק כשנושאו בשינוי), והיינו לפי שדחוק להגדיר מכשיר קשר כלבוש בעוד שכלל אין דרך ללובשו כבגד.