פרק ח

שאלה: האם מותר ל'שפצר' ציוד צבאי קודם השבת? האם מכונאי רכב רשאי לתקן תקלה בערב שבת ברכב מנהלה (שאינו עומד לשימוש בשבת)? האם צוות רק"ם רשאים לבצע בו טיפול תחזוקה פשוט קודם כניסת שבת?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "תניא, העושה מלאכה בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה (הקטנה[2]) ולמעלה (כלומר משעתיים וחצי ('זמניות') לפני השקיעה) - אינו רואה סימן ברכה לעולם (לפי שעליו להיות פנוי לטפל בצרכי השבת, מה גם שעלול חלילה להמשיך במלאכתו לאחר כניסת השבת)", ועוד נאמר[3]: "תנו רבנן, שש תקיעות תוקעין ערב שבת: ראשונה - להבטיל את העם שבשדות ממלאכה, שניה - להבטיל עיר וחנויות, שלישית - להדליק את הנר כו'".

וכתב הרמ"א[4]: "ודוקא כשעושה המלאכה דרך קבע, אבל אם עושה אותה דרך עראי ולא קבע עליה, שרי". ועוד כתב: "לתקן בגדיו וכליו לצורך שבת, מותר כל היום. הגה, והוא הדין בגדי חבירו אם הוא לצורך שבת ואינו נוטל עליו שכר".

למדנו מדבריו שכשעוסק במלאכת עראי (כתיקון כפתור, החלפת נורה וכד') אף שלא לצורך השבת, או כשעוסק במלאכה לצורך השבת ובלא שכר, מותר, והוסיפו האחרונים[5] שכל שכן שמותר במלאכת 'דבר האבד' (שאם לא יעשנה, ייגרם לו הפסד).

עוד מבואר באחרונים[6] שאיסור עשיית מלאכה בערב שבת קל מאיסור עשיית מלאכה בחול המועד, ומכאן שניתן להקל במלאכות פשוטות ('מלאכת הדיוט') הנעשות לצרכי מצוה ולצרכי רבים (אך לא במלאכת אומן, אלא אם כן יש צורך עכשווי בהן), שהרי מקילין בהן אף בחול המועד[7]. לפי זה ניתן להקל בעשיית מלאכות רבות במסגרת הצבאית, אולם ראוי ככל הניתן להימנע מלהקל בכך, שכן דוקא במסגרת זו יש לחוש יותר להיגררות המלאכה ולפגיעה בכבוד השבת, ועל כן למעשה בענינים אלה יש להיוועץ ברב היחידה.

[1] פסחים נ ע"ב, הובא בשו"ע סימן רנא סעיף א.

[2] אמנם נחלקו ראשונים אם הכוונה למנחה גדולה או קטנה, אך כבר כתבו רבים שהמנהג להקל ולנהוג איסור רק מזמן מנחה קטנה, עיין ט"ז שם ס"ק א, מג"א שם ס"ק ד, משנה ברורה שם ס"ק ג, ילקוט יוסף שם סעיף א, ושו"ע המקוצר סימן נד סעיף י.

[3] שבת לה ע"ב.

[4] שם.

[5] משנה ברורה שם ס"ק ה.

[6] ראה ביאור הגר"א שם.

[7] עיין שו"ע סימנים תקמד- תקמה.