פרק ו

שאלה: האם חייל שהגיע ביום ששי לביתו ומתעתד לחזור לבסיס מיד במוצ"ש, רשאי לכבס בגדיו? והאם רשאי להפעיל מכונת כביסה שתמשיך בפעולתה בשבת? האם חיילים שסיימו שבוע אימון חורפי ולא נותרו בידיהם מדים נקיים, רשאים לכבסם בידיים ביום ששי?

תשובה: כתב השו"ע[1]: "מתקנת עזרא[2] שיהיו מכבסים בגדים בחמישי בשבת, מפני כבוד השבת", ומצינו שני טעמים לתקנה זו, יש שבארו[3] שעיקר התקנה היתה לכבס בגד נקי לשבת, ורק מאחר שקשה להתפנות לכיבוס ביום ו', תיקן עזרא שיכבסו קודם לכן, ויש שבארו[4] שעיקר תקנת עזרא היתה להימנע מכיבוס ביום ו', בכדי שיהיו פנויים ביום זה לתקן בו צרכי שבת.

למעשה הביאו האחרונים[5] לחוש לשני הטעמים, ועל כן, מחד, יש להקפיד על לבישת בגד נקי בשבת, ומאידך, אין לעסוק בכיבוס ביום ו'. ברם, יש מפוסקי דורנו[6] שהעירו שאפשר שכיום שמכבסים במכונה אין לחוש לטירדה כל כך, ואפשר שניתן להקל לכבס אף ביום ו'.

ולמעשה נראה שבמקום צורך ניתן להקל בכיבוס במכונה, ובשעת דחק, כשאין באפשרותו לכבס במהלך השבוע, ניתן אף להקל בכיבוס ביד, במיוחד כשנצרך לבגדים אלה לשבת[7].

עוד שנינו[8]: "בית שמאי אומרים אין שורין דיו וסמנים וכרשינין (במים) אלא כדי שישורו מבעוד יום, ובית הלל מתירין כו'. בית שמאי אומרים אין פורסין מצודות חיה ועופות ודגים אלא כדי שיצודו מבעוד יום, ובית הלל מתירין (כלומר, נחלקו ב"ש וב"ה אם אדם מצווה על שביתת כליו בשבת)", והלכה כב"ה, וכן פסק השו"ע[9]: "מותר להתחיל במלאכה בערב שבת סמוך לחשיכה, אע"פ שאינו יכול לגומרה מבעוד יום והיא נגמרת מאליה בשבת".

ונאמר בגמרא[10]: "תנו רבנן, פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה, ומתמלאת והולכת כל היום כולו כו', אבל אין נותנין חיטין לתוך הריחיים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום. מאי טעמא? אמר רבה מפני שמשמעת קול כו' (כלומר, אף לב"ה יש לאסור הפעלת כלים שפעולתם נשמעת בשבת, לפי שרעש פעולתם גורם זלזול בקדושת השבת, ואף מעורר חשד של חילול שבת), אמר רב יוסף משום שביתת כלים (כלומר, ברייתא זו נאמרה לשיטת ב"ש שאדם מצווה אף על שביתת כליו, אך לב"ה אף כלים הרועשים בשעת פעולתם מותרים)".

ופסק השו"ע[11]: "ומותר לתת חיטים לתוך ריחיים של מים, סמוך לחשיכה. הגה, ולא חיישינן  להשמעת קול, שיאמרו ריחיים של פלוני טוחנות בשבת. ויש אוסרים בריחיים ובכל מקום שיש לחוש להשמעת קול, והכי נהוג לכתחילה, מיהו במקום פסידא יש להקל".

לפיכך כתבו מפוסקי דורנו[12] שחייל שהגיע לביתו סמוך לכניסת השבת ומתעתד לצאת לבסיסו מיד בצאת השבת ונזקק לכבס בגדים להמשך השבוע, רשאי להקל ולהפעיל את מכונת הכביסה (או הייבוש) לפני כניסת השבת, למרות שפעולתה תימשך בשבת והיא מרעישה מעט (אולם אין להתיר הפעלת מכונת הכביסה בשבת אחר הצהריים באמצעות שעון שבת[13]).

[1] סימן רמב סעיף א.

[2] ב"ק פב ע"א.

[3] אליה רבה שם אות ט, וכעין זה ברא"ש (שם פ"ז סימן יט): "מכבסים מפני כבוד השבת ללבוש לבנים, ובערב שבת אין פנאי לכבס", וברמב"ם (פ"ל משבת ה"ג): "ומכבוד השבת שילבש כסות נקיה כו', ועזרא תיקן שיהו העם מכבסים בחמישי מפני כבוד השבת".

[4] מגן אברהם שם ס"ק ג, וכעין זה במאירי שם: "שיהו מכבסין בחמישי בשבת לכבוד שבת ולא ימתינו עד ערב שבת מפני שיניחו ערב שבת כולו לצרכי הכנת שבת".

[5] משנה ברורה שם ס"ק ה.

[6] ראה שמירת שבת כהלכתה פרק מב הערה יג, ילקוט יוסף שם סעיף ח, ושו"ע המקוצר סימן נד סעיף ה. ומאידך, עיין בסוף ספר פסקי תשובות שהביא תשובת בעל משנה הלכות שאין לבטל תקנה קדומה. ועיין עוד בשו"ת אור לציון (ח"ב פרק טז תשובה א) שהחמיר בשימוש במכונה אף בימינו לפי שעדיין תליית הכביסה אורכת זמן ממושך, ועל כן סיים שאם משתמש במייבש כביסה רשאי להקל.

[7] בן איש חי שנה שניה פרשת לך לך אות ח.

[8] שבת יז ע"ב.

[9] סימן רנב סעיף א.

[10] שם יח ע"א.

[11] שם סעיף ה, ומבואר בב"י שנקט שכן דעת גדולי הראשונים (ראה ר"ת המובא בתוס' שם ד"ה 'והשתא', ורי"ף שם ו ע"ב מדפי הרי"ף) לפסוק כרב יוסף, אף ששיטת התוס' (שם) והרא"ש (שם פ"א סימן לג) לפסוק כרבה (והרמ"א חש לכתחילה לשיטתם).

[12] שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן יח.

ויש להוסיף שכל ההיתר הוא בהפעלת המכונה מבעוד יום, אך כמובן שאסור לפתוח את דלת המכונה כשהדבר כרוך בהדלקה או כיבוי של נורת ביקורת, ובכל מקרה אסור לטלטל את הבגדים עם תום הכיבוס, שכן בגד רטוב (בכדי שהנוגע בו ירטב כל כך עד שכשיגע בדבר אחר ירטיבנו) הינו מוקצה (שמא יבוא לסוחטו, ראה שו"ע סימן שא סעיף מו ברמ"א), ואף חל איסור לתלותן (משום מראית עין שיאמרו שכיבס בשבת, ראה שו"ע שם סעיף מה).

יתר על כן, לדעת המשנה ברורה (סימן שח ס"ק סג) הבגדים נשארו מוקצה אף כשהתייבשו במהלך השבת, הואיל והוקצו בכניסת השבת, וכן הורה בשמירת שבת כהלכתה פרק כב סעיף ג. ברם, במקום צורך ניתן להקל בכך, וכדעת הגרש"ז אויערבך (מנחת שלמה ח"א סימן י אות ב, הובא בשש"כ שם הערה כ) שתמה על דין זה, שהלא כשברי שיתייבשו במהלך השבת לא מסיח דעתו מהם, ועוד, הלא אף בהיותם רטובים רשאי ללובשם (ראה שו"ע סימן שא סעיף מה), וכן רשאי לטלטלם יחד עם חבירו (שבכך אין לחוש לסחיטה, ראה מג"א שם ס"ק נח, שבת קנז ע"ב תוד"ה דתניא וחת"ס שם), וא"כ אף בכניסת השבת לא הוקצו לחלוטין. וכן הורו להקל בספר לוית חן אות לז, ספר הליכות עולם ח"ג הלכות ניקוי וקיפול בגדים סעיף ד, שו"ת אור לציון ח"ב פרק כו אות ה, שו"ת שבט הלוי ח"א סימן סב אות ג, וילקוט יוסף סימן שא סעיף פד.

[13] ראה שו"ת אגרות משה (ח"ד סימן ס) שלא התירו שימוש בשעון שבת אלא בדברים שהורגלו בהם, אך אם יבואו להתיר בכל ענין, הלא אין לך זלזול בכבוד שבת גדול מזה, שהרי ניתן להפעיל מפעלי ענק באמצעות בקרה אוטומטית, ואין לדבר סוף.