פרק ח

שאלה: האם מותר להניח בשבת נייר סופג וכד' תחת פמוטות נרות שעוה שהחלו לנטוף, בכדי למנוע לכלוך המשטח שתחתיהם?

תשובה: נפסק בשו"ע[1]: "אין נותנין כלי בשבת תחת הנר לקבל שמן הנוטף, מפני שהוא מבטל כלי מהיכנו, ומותר ליתנו מבעוד יום", והיינו לפי שכלי זה היה מותר בטלטול, וכשהניחו בשבת לקבל את השמן הנוטף, הרי שאסרו מעתה בטלטול מפאת השמן שבתוכו שהוא מוקצה, וחז"ל אסרו זאת מפני שהוא כמחבר הכלי בטיט למקומו שהוא כבונה (או לפירוש אחר, מצד שמניעת המשך השימוש בכלי דומה לסותר כלי ומשברו)[2]. ועל כן חל איסור להניח כלי תחת נר לקבל את השעוה הנוטפת[3].

ומ"מ מבואר באחרונים[4] שאם יש בכלי דבר היתר בעל חשיבות, מותר להניחו תחת הנר, שהרי בגלל ההיתר שבו יהיה ניתן להמשיך ולטלטלו, וממילא לא בטל מהיכנו, ועוד יש שהורו[5] להקל תמיד בהנחת נייר טואלט או סמרטוט וכד' (כמובן במידה ואין סכנת דליקה בדבר), שהרי עומדים מתחילה לקבל דבר טינוף, וממילא אין בשימוש בהם משום 'ביטול כלי מהיכנו'.

[1] סימן רסה סעיף ג, ע"פ הגמרא שבת מב ע"ב-מג ע"א.

[2] ועיין משנה ברורה (סימן רסו ס"ק כז) שאף אין לבטל כלי מהיכנו באופן זמני (כגון שלאחר זמן ינער את המוקצה מעליו), אם לא במקום הפסד. אכן, יעוין בדבריו (סימן רסה ס"ק ה) שהתיר ליתן כלי תחת נר שעוה שחושש לנפילתו, לפי שאם יפול ינערנו לאלתר, ומאחר ויסלקנו מיד לא נחשב לביטול הכלי.

[3] שמירת שבת כהלכתה פרק כב סעיף כו וילקוט יוסף שם סעיף א. אולם עיין בשש"כ (שם הערה מד) שהסתפק שלכאורה כיום אין כל חשיבות לשאריות השעוה, ושונה משאריות השמן שנהגו בעבר לחזור ולהשתמש בהם, ועל כן היה מקום לומר שבימינו אין הכלי מתבטל בכך.

[4] משנה ברורה שם ס"ק ו.

[5] שמירת שבת כהלכתה פרק יג הערה קכה, שו"ת באר משה ח"ה סימן פה.