פרק ד

שאלה: האם חייל הנחפז לחזור לבסיסו מיד עם צאת השבת, רשאי לארוז חפציו לאחר השקיעה? האם ניתן במקום צורך להקל בטלטול מוקצה בבין השמשות של מוצ"ש?

תשובה: כתב השו"ע^[1]: "כל הדברים שהם אסורים מדברי סופרים לא גזרו עליהם (בכניסת שבת) בין השמשות, והוא שיהא שם דבר מצוה או דוחק", ואמנם העירו האחרונים^[2] שאיסורי חכמים הקרובים למלאכות דאורייתא אינם בכלל היתר זה, אך שאר איסורי חכמים כטלטול מוקצה, דיבורי חול, הכנה מקודש לחול, העברת חפצים בכרמלית או מכרמלית לרשות היחיד^[3], וכל שכן אמירה לגוי^[4], לא נאסרו במקום צורך גדול בשעה זו.

ברם, נחלקו האחרונים אם היתר זה נאמר אף בבין השמשות של מוצ"ש, יש שכתבו[5] שיש לחלק בין כניסת השבת ליציאתה, שהואיל וכבר מוחזקת השבת, אין להקל בה מספק, ויש שנקטו[6] שאין כל חילוק, ולמעשה במקום צורך גדול ניתן להסתמך על המקילים.

[1] סימן שמב סעיף א, ע"פ הגמרא בעירובין לב ע"ב.

[2] משנה ברורה שם ס"ק א, ע"פ המבואר בשו"ע (סימן תט סעיף ג) שאין היתר בשעת ביהש"מ לטפס על קנה ליטול עירובו, כל שקיים חשש סביר שיקטמנו.

[3] כן מפורש בשו"ע (סימן שמב) שמותר להביא את עירובו מכרמלית למקומו.

[4] שאיסורו קל משאר איסורים, שהרי אין בו מעשה, ראה משנה ברורה סימן רסא ס"ק טז.

[5] כן הסתפק המג"א בריש סימן שמב, שכן עולה מהגמרא (עירובין לו ע"א) ששאני עיולי יומא מאפוקי יומא, וכן נקט החיי אדם, והמשנה ברורה (שם ס"ק ב) הורה למעשה שאף שהרבה פוסקים מקילים בביהש"מ של מוצ"ש, מ"מ יש להחמיר עד סמוך לצאת הכוכבים הואיל ואיננו בקיאין ממתי מתחיל זמן ביהש"מ.

[6] ראה משנה ברורה שם בשם הבית מאיר והברכי יוסף, וכן הורה למעשה ערוך השולחן סימן שמב סעיף ד, ילקוט יוסף סימן רצג סעיף ח, ובאריכות בספר לוית חן סימן קכה.