פרק יט

לאור מה שנתבאר נראה שאופן הפעילות הצבאית בשבת תיקבע ע"פ העקרונות כדלהלן:

א. הסמכות לקביעת מצב כפיקו"נ הדוחה שבת, ולקביעת דרכי ההתמודדות כנגדו, נמצאת בידי המומחים המקצועיים, ובלבד שהינם מודעים לחשיבות שמירת השבת, או, במידה ואינם שומרים תורה ומצוות, לכל הפחות מודעים היטב לגודל הצער שייגרם לשומרי השבת באם יוטעו ויחללו את השבת שלא לצורך הצלה אמיתי, ולגודל הפגיעה באמון בהם שתיווצר כתוצאה מכך.

ב. ככל שמידת הסיכון גבוהה יותר, והיחס אליו מחמיר כך שפועלים מיידית כנגדו ללא דיחוי וללא שיקולי חיסכון משאבים ומיעוט טירחה, כן יש להתיר חילול שבת לצורך זה.

ג. בענינים הנוגעים לשלום הציבור יש לשקול את מידת הסיכון תוך גישה זהירה הרבה יותר, ושמירה על מקדמי ביטחון גדולים יותר.

ד. למעשה ההכרעה בענינים בטחוניים תתקבל ע"י מפקד הגיזרה, לאור עקרונות 'הפעלת הכח' שנקבעו ע"י אגף מבצעים, ומתוך גישה שקולה ורצינית לבחינת הסיכונים, יחד עם רגישות לקדושת השבת ושומריה. כל זה כמובן תוך זהירות מזחיחות דעת מחד, ומבהלה ונקיטת מקדמי ביטחון מופרזים מאידך.

ה. ככלל, המדד להערכת מצב כמצב סכנה ולקביעת דרכי ההתמודדות כנגדה, תהיה ע"פ אופן התיחסות אנשי המקצוע לאירועים דומים בימות החול, דהיינו, אם בהיתקלם במצבים כאלה הינם מחייבים ביצוע פעולות באופן מיידי ובקפדנות גדולה, ניתן ללמוד שמצבים אלה מוגדרים כמצויים ברמת סיכון גבוהה, ושפעולות אלה הינן פעולות חיוניות הדוחות שבת.

ו. יש להבחין בין מצבי סכנה מובהקים, בהם יש לנקוט בגישה מקילה ולבצע במידת הצורך את פעולות ההצלה כדרכו בחול, לבין מצבי ספק-סכנה, או חשש סכנה עתידית, בהם ראוי להשתדל ככל הניתן למעט בביצוע פעולות אסורות (במיוחד באם המדובר בפעולות האסורות מן התורה), ולבצען בשונה מדרכו בחול. (כל שכן שהדבר נכון ביחס לפעולות שאינן קשורות ישירות לעצם ההצלה, כרישום מסמכים או דיווח פורמלי).

ז. בחינת המדרג ההלכתי תתבצע ע"י הרב היחידתי.

ח. בעת קביעת אופן ביצוע פעולות אסורות, יש לקחת בחשבון ששינוי מדרכי הפעולה הרגילות גורע מיכולת התגובה האוטומטית, כשם ששינוי מסדר הפעולות עלול להביא לשיכחת אחת מהן, ושהעיסוק בשאלות הלכתיות ובדרכים לצמצום האיסור, עלול להטריד את דעת הלוחם עד כדי פגיעה בכושרו המבצעי.

מאידך, אפילו במקום שלא ניתן לשנות כלל מדרכי הפעולה בחול, מ"מ ראוי להשתדל לבצע ולו פעולה אחת בשינוי, בכדי שתהא השבת ניכרת.

ט. לפיכך, פעילות במצבי לחימה מובהקים תתבצע כדרכה, פעילות הבט"ש בגזרות 'חמות' שהסכנה שכיחה בהן, תיבחן לפרטיה בגישה מקילה, ואילו פעילות הבט"ש בגזרות שאין הסכנה שכיחה בהן, תיבחן לפרטיה בגישה מחמירה, ותוך מאמץ לצמצם את חילול השבת באמצעות ביצוע פעולות בשינוי וכד'.

פעילות 'בנין הכח', הכוללת את אימוני ההכשרה השונים ואת ייצור התחמושת ואמצעי הלחימה שנועדו לטווח זמן רחוק, וכל שכן הסדרת עניני מנהלה למיניהם, אין כל מקום לבצעם בשבת.

י. יש לזכור שעצם המנוחה בשבת מסייעת להתרעננות ולצבירת כוחות מחודשים, כך שלעיתים דוקא השביתה ממלאכה מהווה צורך מבצעי.