פרק ב

שאלה: עד מתי יהיו רשאים להתחיל להתפלל חיילים שנאלצו לאחר את תפילתם?

תשובה: שנינו במשנה[1]: "תפילת השחר עד חצות (היום), רבי יהודה אומר עד (סוף) ארבע שעות (שליש היום[2])", ונפסק בגמרא[3] כרבי יהודה, אולם כתבו ראשונים[4] שאף אם עבר והתפלל אחר שעה רביעית עד חצות עלתה לו תפילה ורק הפסיד את מעלת התפילה בזמנה.

וכן פסק השו"ע[5]: "ונמשך זמנה עד סוף ארבע שעות שהוא שליש היום, ואם טעה או עבר והתפלל אחר ארבע שעות עד חצות, אע"פ שאין לו שכר כתפילה בזמנה, שכר תפילה מיהא איכא". יש מן הפוסקים[6] שנקטו שאף ניתן להתפלל עד חצי שעה לאחר חצות ולפי שעדיין לא הגיע זמן מנחה, והכריעו האחרונים[7] שאם התפלל בדיעבד בשעה זו אין לו לחזור ולהתפלל.

לדעת רבים[8] יש אף לסיים את התפילה בתחום הזמן המותר, ברם, יש מן הפוסקים[9] שנקטו שהנמצא בשלהי זמן התפילה רשאי להתחיל ולהתפלל ודי בכך שמתחיל את התפילה בזמנה, ולמעשה במקום צורך ניתן להקל ולהתחיל התפילה מעט קודם חצות, ובצירוף שיטת הפוסקים דלעיל שניתן להתפלל עד חצי שעה לאחר חצות[10].

  סיכום: זמן תפילת שמונה עשרה של שחרית נמשך עד שליש היום, ובדיעבד רשאי להתפלל עד חצות היום,  ואף בחזרת הש"ץ יש להקפיד על דין זה. במקום צורך ניתן להקל ולהתחיל את התפילה מעט קודם חצות, ומנין שמתקבצים סמוך לסוף זמן התפילה, יקפידו שהש"ץ יתחיל לכל הפחות את חזרתו קודם סוף הזמן, ואם השעה מאוחרת יתפללו 'תפילה מקוצרת', דהיינו יתפללו עם הש"ץ ג' ברכות ראשונות כולל 'קדושה' ואח"כ ימשיך כל אחד את תפילתו בלחש, ואף האשכנזים שבתפילה 'מקוצרת' ממתינים עד שיסיים הש"ץ 'אתה קדוש' ורק אז מתחילים להתפלל, מ"מ במקרה זה יתחילו להתפלל עמו בכדי ש'יסמכו גאולה לתפילה'.

[1] ברכות כו ע"א:

[2] לשיטת המג"א היום נחשב מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואילו לשיטת הגר"א מהזריחה עד השקיעה:

[3] שם כז ע"א:

[4] רי"ף שם י"ח ע"א, רמב"ם פ"ג מתפילה ה"א. בביאור מקור שיטתם עיין ב"י ריש סימן פט ובט"ז שם ס"ק א:

[5] סימן פט סעיף א:

[6] ט"ז שם:

[7] משנה ברורה שם ס"ק ז:

[8] ראה משנה ברורה שם סוף ס"ק ה, כף החיים ס"ק ט, ועוד:

[9] אשל אברהם בוטשאש סימן רלב, ערוך השולחן סימן קי סעיף ה, ובאריכות בשו"ת יביע אומר ח"ז סימן לד:

[10] יש לציין שגם בחזרת הש"ץ יש להקפיד על דין זה, ולפיכך מנין שמתקבצים סמוך לסוף זמן התפילה יקפידו שהש"ץ יתחיל לכל הפחות את חזרתו קודם סוף הזמן, ואם השעה מאוחרת יתפללו 'תפילה מקוצרת', דהיינו יתפללו עם הש"ץ ג' ברכות ראשונות כולל 'קדושה' ואח"כ ימשיך כל אחד את תפילתו בלחש. עיין רמ"א סימן קכד סעיף ב, משנה ברורה שם ס"ק ז וביה"ל שם ד"ה 'שיעבור'. ועיין עוד בשו"ת דבר חברון (סימן קיג) שאף למנהג האשכנזים שבתפילה 'מקוצרת' ממתינים עד שיסיים הש"ץ 'אתה קדוש' ורק אז מתחילים להתפלל (ראה משנה ברורה שם ס"ק ח), מ"מ במקרה זה יתחילו להתפלל עמו בכדי ש'יסמכו גאולה לתפילה':