פרק ד

שאלה:האם כאשר ארוחת הערב בבסיס מוגשת סמוך לשקיעה, מותר לחייל לאכול לפני שיתפלל תפילת מנחה?

תשובה:שנינו במשנה[1]: "לא ישב אדם לפני הספר סמוך ל(זמן) מנחה עד שיתפלל, לא יכנס למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין (שמא בשל עיסוקיו ישכח מלהתפלל)", ודנו בגמרא ובראשונים בגדרי איסור זה, האם דוקא סעודות מרובות משתתפים כסעודות אירוסין ונישואין נאסרו, הואיל ושכיחה בהם שכרות ועייפות, או שמא אף סעודה פשוטה בכלל איסור זה (אכן לכל הדעות אכילה מועטת ללא קביעות מותרת[2]). וכן האם האיסור דוקא ברבע האחרון של היום (סמוך ל'מנחה קטנה'), או שמא יש להחמיר כבר מחצות היום (סמוך ל'מנחה גדולה').

להלכה נחלקו הפוסקים, יש שאסרו[3] לאכול אפילו סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה, יש שאסרו[4] סעודה קטנה דוקא סמוך למנחה קטנה, ואילו הרמ"א כתב[5]: "ונהגו להקל כו' בסעודה קטנה[6] סמוך למנחה קטנה, ואפשר הטעם משום דעכשיו קורין לבית הכנסת, לא חיישינן דילמא יפשע ולא יתפלל[7], ויש שנימקו[8] שלפי שרגילים להתפלל בציבור בבית הכנסת (בשעה קבועה[9]), לפיכך אין חוששים שישכחו להתפלל. וכן המנהג.

לפיכך על חייל בודד שאין מי שיזכירנו להתפלל, להימנע מהשתתפות בסעודה סמוך לזמן מנחה קטנה[10], כל שלא דאג לאמצעי תזכורת כלשהו. אכן אם אינו קובע סעודתו, כבר התבאר שלדעת כולם אין אכילת עראי בכלל האיסור.

סיכום: חייל שעדיין לא התפלל מנחה, רשאי לישב ל"סעודה קטנה" אף שהיא סעודת קבע (פת יותר מ-56 גרם) החל משלש שעות זמניות לפני הלילה אם מינה חייל דתי נוסף שיזכירנו להתפלל, או שדאג לאמצעי תזכורת כלשהו, כגון באמצעות צלצול הפלפון.

[1] שבת ט ע"ב. וראה שו"ע סימן רלב סעיף ב שכתב: "ואם התחיל באחת מכל אלו, אינו מפסיק אע"פ שהתחיל באיסור, והוא שיהא שהות ביום להתפלל אחר שיגמור סעודתו או מלאכתו, אבל אם אין שהות להתפלל אח"כ, צריך להפסיק מיד":

[2] שו"ע שם סעיף ג, ע"ש שהתיר אכילת פירות ואף אכילת פת עד כביצה. אולם עיין משנה ברורה סימן תרלט ס"ק טו שקצת משמע שיש להחמיר אף כשקובע סעודה על תבשילים משביעים ללא פת:

[3] שו"ע שם סעיף ב:

[4] ביה"ל שם ד"ה 'ויש חולקים' שכן הכרעת הגר"א, וע"ש שכתב שאף המחמיר אין לו להחמיר אלא בכך:

[5] שם, וראה ילקוט יוסף (שם סעיף ח) שהליץ טוב על הנוהגים להקל, אף שדעת מרן להחמיר:

[6] ראה משנה ברורה שם ס"ק כד שאף סעודת שבת וחג בכלל זה:

[7] וצריך שה'שומר' לא יהיה אחד מהמסובים, ראה משנה ברורה סימן רלה ס"ק יז. ובספר אישי ישראל (פרק כז סעיף יט) הוסיף בשם הגרש"ז אויערבאך שאף לכוון לעצמו שעון מעורר מועיל, אולם לעשות לעצמו סימן סתום, כגון להעביר את השעון ליד ימין וכד', אינו מועיל (שם הערה סד).עוד נראה שאין מועיל בענין זה לבקש מחבירו שאינו מקפיד על שמירת מצוות שיזכירנו, שהרי 'מילתא דלא רמיא עליה דאיניש - לאו אדעתיה', ועיין ערוך השולחן סימן ערה סעיף י:

[8] ערוך השולחן שם סעיף טז ע"פ השו"ע בסימן פט סעיף ו, שו"ע המקוצר סימן נ סעיף ג:

[9] שמירת שבת כהלכתה פרק נו הערה יב:

[10] שמירת שבת כהלכתה שם סוף סעיף ג, וראה משנה ברורה סימן רלב ס"ק כח: