פרק ב

שאלה:האם חיילים בתקופת אימונים צריכים להעדיף להתפלל תפילת מנחה מיד בצהרי היום ('מנחה גדולה') או שמא עדיף שיתפללו אחר הצהרים ('מנחה קטנה')?

תשובה:כתב הרמב"ם[1]: "כבר אמרנו שתפילת המנחה כנגד תמיד של בין הערביים תיקנו זמנה, ולפי שהיה התמיד קרב בכל יום בתשע שעות ומחצה (כלומר, מהשעה התשיעית וחצי (ה'זמנית') ואילך של היום, היינו ברבע האחרון של היום), תיקנו זמנה מתשע שעות ומחצה, והיא הנקראת 'מנחה קטנה'. ולפי שבערב הפסח שחל להיות בערב שבת היו שוחטין את התמיד בשש שעות ומחצה, אמרו שהמתפלל מאחר שש שעות ומחצה (כלומר, מעט אחר חצות היום), יצא, ומשהגיע זמן זה הגיע זמן חיובה, וזו היא הנקראת 'מנחה גדולה'". וכן פסק השו"ע[2] שעיקר זמנה משעה תשיעית ומחצה, ברם, יש מן הראשונים[3] שכתבו שזמנה לכתחילה משעה ששית ומחצה, וכתבו הפוסקים[4] שאם רוצה לאכול או לצאת לדרך, או שלא יתאפשר לו להתפלל בציבור לאחר מכן, ודאי עדיף שיתפלל מנחה גדולה.

לפיכך חיילים אשר אין עיתותיהם בידיהם, ואשר אין להם ידיעה מה תלד השעה, יעדיפו להתפלל בהזדמנות הראשונה שתתאפשר להם[5], מה גם שיש לחוש שעיסוקיהם ישכיחו מהם את חובת התפילה, כמו ששנינו[6]: "לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין". וזריזין מקדימין למצוות.

סיכום: אף שלדעת רבים ראוי להתפלל 'מנחה קטנה', חיילים שאין עיתותיהם בידיהם יעדיפו להתפלל בהקדם האפשרי.

[1] פ"ג מתפילה ה"ב, ע"פ הגמרא ברכות כו ע"ב:

[2] סימן רלג סעיף א:

[3] רא"ש כלל ד סימן ט, וכן כתב הטור ריש סימן רלג, וכן משמע בזוה"ק פרשת חיי שרה. ובשו"ת יחוה דעת ח"ד סימן יט הביא מקורות בראשונים שאף עדיף להזדרז ולהתפלל מנחה גדולה:

[4] משנה ברורה שם ס"ק א, ילקוט יוסף שם סעיפים א-ב:

[5] קשרי מלחמה ח"ב סימן יא והסכמת הגר"א נבנצל שם:

[6] שבת פרק א משנה ב: