פרק ו

שאלה:האם חיילים שיצאו בערב לנסיעה ממושכת ונרדמו באוטובוס, מחויבים בתפילת הדרך כשניעורו באשמורת הבוקר ועדיין יש לפניהם כברת דרך לנסוע?

כיצד ינהג לענין תפילת הדרך, חייל היוצא לתרגיל מסכם הכולל מספר ימי הליכה רצופים ללא לינה מסודרת בהם?

תשובה:כפי שהתבאר[1], היוצא לדרך הנמשכת מספר ימים וישן שינת קבע בדרכו, אומר תפילת הדרך כל יום, ושיש שנהגו במצבים אלה לומר כל בוקר את תפילת הדרך בתוך ברכת 'שומע תפילה' שבתפילת שחרית. ברם, כל שלא ישן שינת קבע בלילה, לא חלה עליו חובה חדשה, ומ"מ ראוי שיאמרנה בלא הזכרת שם ומלכות[2].

וכן בכל מצבי הספק כשלא ברור אם לשינה היה מעמד של שינת קבע המחייבת תפילה חדשה, יש לאומרה בלא הזכרת שם ומלכות, או לכוללה בברכת 'שומע תפילה'[3].

סיכום: היוצא לדרך הנמשכת מספר ימים ללא לינה מסודרת ביניהם, יאמר ביציאתו ביום הראשון תפילת הדרך בברכה, ובשאר הימים יאמרה בלא הזכרת שם, וראוי שיוסיפנה בברכת ׳שומע תפילה׳.

[1] בתשובה הקודמת:

[2] משנה ברורה סימן קי ס"ק כו:

[3] ראה ספר אישי ישראל פ"נ סעיף יא. ועיין עוד בספר פני יהושע (ברכות כט ע"ב ד"ה 'א"ל אליהו') שאף כשאין מחויב בתפילה מ"מ רשאי לשאול צרכיו ולחתום "ברוך אתה ה' שומע תפילה":