פרק יא

שאלה:האם חייל שסיים מסע מפרך וחושש שינמנם בתפילה, רשאי להניח תפילין?

תשובה:נאמר בגמרא[1]: "תני חדא ישן אדם בתפילין שינת עראי[2] אבל לא שינת קבע, ותניא אידך בין קבע בין עראי, ותניא אידך לא קבע ולא עראי - לא קשיא, הא דנקיט להו בידיה (שאוחזם בידו ולא מניחם), הא דמנחי ברישיה, הא דפריס סודרא עלויה כו' (שמכסה בבגד את התפילין המונחות על גופו). תנו רבנן הנכנס לישן ביום, רצה - חולץ, רצה - מניח, בלילה - חולץ ואינו מניח כו'".

יש מן הראשונים[3] שלמדו שהגמרא התירה שינת עראי אפילו כשהתפילין מונחות בראשו, וכפשט סיום הסוגיה "הנכנס לישן ביום... רצה – מניח", ועל כן פסקו שדוקא שינת קבע בתפילין אסורה, מפני שתפילין צריכים גוף נקי ובשינה זו יש לחוש להפחה. ויש מן הראשונים[4] שלמדו בגמרא שהברייתא המתירה שינת עראי בתפילין עוסקת דוקא כשכיסה את התפילין בסודרו, ונקטו שאף בשינת עראי בתפילין יש משום בזיון.

עוד נאמר בגמרא[5]: "תניא, ישן אדם שינת עראי בתפילין אבל לא שינת קבע. וליחוש שמא יירדם? אמר רב יוסף בריה דרב עילאי במוסר שינתו לאחרים (שמעמיד שומר שישגיח שלא ישקע בשינת קבע). מתקיף ליה רב משרשיא ערביך ערבא צריך (כלומר, לפי זה יש אף להעמיד שומר שישגיח על השומר הראשון שלא יירדם, ואין לדבר סוף), אלא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן במניח ראשו בין ברכיו עסקינן כו' (כלומר, ישן בתנוחה שאינה מאפשרת לו לשקוע בשינה)".

פסק השו"ע[6]: "כל זמן שהתפילין בראשו או בזרועו, אסור לישן בהם אפילו שינת עראי אלא אם הניח עליהם סודר כו', וכיצד הוא עושה, מניח ראשו בין ברכיו, והוא יושב וישן", וא"כ הכרעת השו"ע שאף בשינת עראי יש להקפיד הן על כיסוי התפילין משום בזיונן והן על תנוחת שינה שלא תאפשר לו לשקוע בשינת קבע. אולם יש מן הפוסקים[7] שהורו להקל כשיטת הראשונים שאין כל איסור בשינת עראי עם תפילין.

לפיכך חייל החושש שינמנם בתפילה, יניח תפילין לזמן קצר ויאמץ כוחותיו להישאר עירני באותה שעה, כמו כן יבקש מחבריו שאם ינמנם ימנעוהו מלשקוע בשינה וכן ישתדל לכסות התפילין בטלית[8], ברם, אם קיים חשש סביר שישקע בשינה – אין לו להניח תפילין.

סיכום: יש להיזהר מלשקוע בשינה עם תפילין, לפיכך חייל שעייפותו מרובה יניחם לזמן קצר בלבד, ויאמץ כוחותיו להישאר עירני באותה שעה.

[1] סוכה כו ע"א:

[2] בענין שיעור 'שינת עראי' מובאת אמנם דעה בגמרא ששיעורה כדי הילוך מאה אמה (כדקה), ויש הנוקטים שכל פחות מחצי שעה אינה שינת קבע, ברם להלכה נראה שאין לכך שיעור זמן מדויק אלא הדבר תלוי באיכות ובצורת השינה, עיין ב"י סימן מד שהביא דעה שכל שינת יום חשובה שינת עראי, ועיין ב"ח שם אות ג, ט"ז שם ס"ק א, ומשנה ברורה שם ס"ק ד:

[3] רבינו יונה ברכות יד ע"ב מדפי הרי"ף, רא"ש שם פ"ג סימן כח:

[4] רמב"ם פ"ד מתפילין הט"ו:

[5] שם:

[6] סימן מד סעיף א:

[7] כן משמע בגר"א שם בריש הסימן, ועיין ביאור הלכה שם ד"ה 'אפילו שינת עראי', ושו"ת ציץ אליעזר חלק יח סימן לט אות ה:

[8] ראה שו"ת ציץ אליעזר (שם אות א) שהביא פוסקים שבניגוד למשמעות הגמרא נוקטים להלכה שאף לשיטת הרמב"ם ששינת עראי אסורה בתפילין מ"מ שמירת אחרים מועלת, ויש הנוקטים שאף למחמירים בשינת עראי מ"מ פריסת טלית או סודר מועלת אף כשאינו מניח ראשו בין ברכיו: