פרק ח

שאלה:האם בתנאי קור קיצוני ניתן להניח תפילין של ראש על גבי כובע צמר ושל יד על המעיל?

תשובה:יש מן הראשונים[1] שלמד מהפסוק "וקשרתם לאות על ידך" שצריך שלא יהא דבר חוצץ בין גופו לתפילין, וכן פסק השו"ע[2]: "לא יהא דבר[3] חוצץ בין תפילין לבשרו, לא שנא של יד לא שנא של ראש" (והעיר הרמ"א: "הגה, ודוקא בתפילין, אבל ברצועות אין להקפיד[4]).

ברם, יש מן הראשונים[5] שפקפק בדרשה זו שאינה מפורשת בגמרא, ואף שלמעשה נזהרים בכך, מ"מ הורה להקל במקום דוחק כגון כשחבוש תחבושת במקום תפילין, וכן פסק השו"ע[6]: "אדם שהוא עלול לנזילות ואם יצטרך להניח תפילה של ראש על בשרו לא יניחם כלל, יש להתיר לו להניח תפילה של ראש על כובע דק הסמוך לראש (אך לא יניחם ע"ג כובע עבה, הואיל ולא ניתן בתנאים אלה להניחם במקומם המדויק[7], ויש המבארים[8] שכשמניחם ע"ג בגד עבה שאין הגוף חש בהנחתם – כלל לא חשוב הנחה), ויכסם מפני הרואים (שלא ילמדו ממנו להקל אף לא במקום אונס)", אולם מאחר ולדעת רבים חציצה פוסלת, לפיכך הורו הפוסקים[9] שאת הברכה על התפילין יברך על הנחת התפילה השניה (דהיינו אם מניח את של ראש ע"ג תחבושת – יסתפק בברכת 'להניח' שמברך על של יד, ואם מניח את של יד ע"ג תחבושת - אם דרכו תמיד לברך רק ברכת 'להניח' - יברך כעת 'על מצות תפילין' על של ראש, ואם דרכו תמיד לברך גם ברכת 'להניח' וגם 'על מצות' - יברך על של ראש גם ברכת 'להניח').

היתר זה להניח תפילין של יד במקום אונס ע"ג חציצה לא נאמר אלא כשמניח ע"ג תחבושת, אך יש מן הפוסקים[10] שכתבו שאין היתר להניח ע"ג שרוול בגדו ואפילו יש לו מכה תחתיו, לפי שנאמר במשנה[11] שהנותנה על בית אונקלי (שרוול) שלו הרי זה דרך החיצונים שהנהיגו להניחם כך בכדי שהתפילין ייראו לכל, ונטו מדרשת חז"ל שלמדו מהאמור לענין תפילין של יד "והיה לך לאות על ידך" – לך לאות, ולא לאחרים לאות, שאין להניחם על הבגד בכדי שייראו[12].

לפיכך חיילים הנתונים בתנאי קור קיצוני ישתדלו להניח לכל הפחות את בתי התפילין על בשרם, ואפילו לזמן קצר בלבד, אך אם אין הדבר אפשרי, יוכלו להקל להניח תפילין של ראש ע"ג כובע צמר דק, אך לענין תפילין של יד אין להקל ולהניחם על גבי בגד.

סיכום: יש להקפיד שלא יהא דבר חוצץ בין התפילין לבשרו, למרות זאת, מי שיש לו תחבושת במקום תפילין, רשאי להניחם על גבי התחבושת, אלא שצריך להקפיד לכסותם לאחר שיניחם כך, כמו כן במקרה זה יברך את הברכה על התפילה השניה (דהיינו אם מניח את של ראש על גבי תחבושת - יסתפק בברכת ׳להניח׳ שמברך על של יד, ואם מניח את של יד על גבי תחבושת – אם דרכו תמיד לברך רק ברכת ׳להניח׳ - יברך כעת ׳על מצות תפילין׳ על של ראש, ואם דרכו תמיד לברך גם ברכת ׳להניח׳ וגם ברכת ׳על מצות׳ - יברך על של ראש גם ברכת ׳להניח׳).

השרוי בתנאי קור קיצוני, ישתדל להניח לכל הפחות את בתי התפילין על בשרו, אך במידה ולא ניתן הדבר, רשאי להקל להניח תפילה של ראש על גבי כובע צמר דק, אולם אף בשעת דחק אין להניח תפילה של יד על גבי בגד.

מי שנבצר ממנו להניח אחד מהתפילין, כגון שאינו רשאי להסיר את הקסדה מראשו, יניח את התפילה השניה, ולענין הברכה: במידה ומניח רק את של יד - יסתפק בברכת ׳להניח׳, ואם מניח רק את של ראש - אם דרכו תמיד לברך רק ברכת ׳להניח׳ - יברך כעת ׳על מצות תפילין׳ על של ראש, ואם דרכו תמיד לברך גם ברכת ׳להניח׳ וגם ברכת ׳על מצות׳ - יברך על של ראש גם ברכת ׳להניח'.

[1] [מב]רא"ש בתשובה כלל ג סימן ד:

[2] [מג]סימן כז סעיף ד:

[3] [מד]כתבו הפוסקים (ראה שערי תשובה שם ס"ק ו, משנה ברורה שם ס"ק יד, כף החיים שם ס"ק טז - יח) שלכתחילה יש להיזהר אף בחציצה מועטת שכלל אין מקפיד עליה, כגון אבק וכיוצא בזה, ולפי שהרא"ש (שם) משווה בין איסור חציצה בתפילין לאמור בבגדי כהונה "ילבש על בשרו" שאף חציצה כלשהו פוסלת בהם. ברם בדיעבד ובשעת הדחק ניתן להקל שכל חציצה מועטת שאינו מקפיד עליה אינה פוסלת, וכדין חציצה בנטילת ידיים, מה גם שלשיטת הרשב"א דלקמן אין כלל איסור חציצה בתפילין, ועיין עוד בספר בעמק ההלכה ח"א סימן א:

[4] עיין משנה ברורה (שם ס"ק טז) שרבים מהאחרונים מחמירים אף בכריכת הרצועה הנצרכת לקשירה, שלא תהא ע"ג דבר החוצץ, אולם יש המקילים אף בכך. ועיין עוד שו"ע המקוצר (סימן ט סעיף יג) שיש להימנע מחציצה גם במקום כריכות:

[5] הרשב"א בחידושיו מגילה כד ע"ב, ובתשובותיו המיוחסות לרמב"ן סימן רלג, ח"א סימן תתכז, וח"ז סימן תט:

[6] שם סעיף ה:

[7] משנה ברורה שם ס"ק יט:

[8] שו"ת משנה הלכות ח"ד סימן ג:

[9] רמ"א שם, משנה ברורה שם ס"ק יח, וס"ק כ:

[10] משנה ברורה שם ס"ק יח בשם החיי אדם כלל יד סעיף יד, ועיין שו"ת משנה הלכות שם:

[11] מגילה פרק ד משנה ח:

[12] עיין רמ"א שם סעיף יא ומשנה ברורה שם ס"ק מח: