פרק ו

שאלה: האם חיילי מחלקה ששבו מפעילות לילית סמוך לעלות השחר, צריכים לקרוא ק"ש על המיטה בלכתם לישון?

תשובה: מבואר בגמרא[1] שבשעת דחק רשאי לומר ק"ש של ערבית עד הנץ החמה (לפי שנחשב עדיין זמן שכיבה), אלא שמכל מקום לא יאמר ברכת 'השכיבנו', לפי שאינה זמן תחילת השינה. הביאור הלכה[2] הסיק מסוגיה זו שאף ברכת 'המפיל' אינו יכול לומר לאחר שעלה עמוד השחר, שהרי לא שייך לומר בשעה זו "שתשכיבני לשלום" וכו'.

אכן פשט ההלכה שניתן לברך ברכה זו עד עלות השחר, אלא אם כן שוכב לישון סמוך לעלות השחר ומשער שעד שירדם יעלה עמוד השחר, שאז יברך בלא שם ומלכות, וכן מנהג האשכנזים[3] והתימנים[4], אולם יש שכתבו שע"פ הסוד אין לומר ברכת 'המפיל' לאחר חצות הלילה, ויש מהספרדים[5] שנוקטים כן למעשה ומשום ספק ברכות להקל אומרים ק"ש על המיטה בשעות אלה בלא ברכת המפיל.

סיכום: מנהג האשכנזים, התימנים והספרדים הנמשכים אחר פסקי הגר"ע יוסף, לומר ברכת ׳המפיל׳ אף לאחר חצות הלילה עד עלות השחר, אלא אם כן שוכב לישון סמוך לעלות השחר ומשער שעד שירדם יעלה עמוד השחר, שאז יברך בלא שם ומלכות, ואילו מנהג חלק מהספרדים לומר קריאת שמע אחר חצות בלא ברכת המפיל, ולדעת הכל אין לברך ברכת המפיל לאחר עלות השחר כדין ברכת השכיבנו שאינה נאמרת בשעה זו.

[1] ברכות ח ע"ב - ט ע"א:

[2] סימן רלט סעיף א ד"ה 'סמוך למיטתו':

[3] ראה שערי תשובה שם ס"ק א וספר פסקי תשובות סימן רלט אות ב:

[4] שו"ע המקוצר סימן נב סעיף ט:

[5] ראה הערות הגר"מ אליהו לקיצור שו"ע סימן עא הערה ד. ואף שבשו"ת יחוה דעת ח"ד סוף סימן כא, ובילקוט יוסף שם סעיף א, שם ובקיצור שו"ע ילקו"י סימן רלט סעיף א מבואר שלא יברך לאחר חצות, מכל מקום, בתשובה שנדפסה בקובץ ויען שמואל (תשעב סימן ו) חזר בו הגר"ע יוסף ודעתו שיכול לברך המפיל לכתחילה עד עלות השחר, וכן כתב הגר"ד יוסף בספר הלכה ברורה (סימן רלט סעיף ט בירור הלכה אות י), שכן היתה דעתו האחרונה של הגר"ע יוסף, וכן העיד הגר"י יוסף בשיעור: