פרק ד

שאלה: האם חיילי פלוגה המתכנסים בשלבים לבסיסם סמוך לחצות הלילה, יעדיפו להתפלל ביחידות לפני חצות, או ימתינו עד שיתקבץ מנין לאחר חצות?

תשובה: שנינו במשנה[1]: "קורין את שמע בערבית כו' עד סוף האשמורה הראשונה דברי רבי אליעזר, חכמים אומרים עד חצות, רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר כו', א"כ למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה".

יש מהראשונים[2] שפסקו הלכה כרבן גמליאל שאף לכתחילה זמנה עד הבוקר, יש שפסקו[3] כחכמים שלכתחילה יש לקרותה עד חצות, ויש שהוסיפו[4] שלכתחילה יקראנה מיד בצאת הכוכבים, וכמשמעות הגמרא[5]: "תניא, חכמים עשו סייג לדבריהם, כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר: אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא, ואחר כך אקרא קריאת שמע ואתפלל, וחוטפתו שינה".

ופסק השו"ע[6]: "לכתחילה צריך לקרות קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים, וזמנה עד חצי הלילה. ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר, יצא ידי חובתו". אולם כבר כתבו האחרונים[7] שבמקום דחק, כגון שהוא מלמד תורה לאחרים – יוכל לסמוך על המקילים ולאחֵר קריאתה עד אחר חצות.

ובאם להעדיף תפילה במנין אחר חצות או ביחידות קודם חצות, נחלקו אחרונים, יש שפסקו[8] שעדיף שיתפלל ביחידות קודם חצות מאשר בציבור לאחר חצות, ויש שהורו[9] שיקרא קריאת שמע[10] קודם חצות וימתין להתפלל עם הציבור לאחר חצות, שהרי לדעת רבים[11] כל הקפידא להתפלל עד חצות אינה אלא לענין קריאת שמע שחובתה דאורייתא, אך את תפילת ערבית ניתן להתפלל אף לכתחילה כל הלילה.

אכן, אם קיים חשש שע"י שיתעכבו מלהתפלל תחטפם שינה, או שההמתנה תסב להם טירחה מרובה, כגון שעוד מוטל עליהם להשכים קום למחרת וכד', נראה פשוט שיעדיפו תפילה ביחידות.

סיכום: סוף זמן קריאת שמע של ערבית בחצות הלילה, לא קראה עד חצות יקראנה עד עלות השחר.

נחלקו אחרונים אם יש להעדיף תפילה ביחידות קודם חצות לילה, או שמא עדיף שיקרא קריאת שמע בלבד קודם חצות וימתין להתפלל עם הציבור לאחר חצות, ולמעשה, בשל חשיבות התפילה בציבור במסגרת הצבאית, ראוי להמתין למנין, מלבד אם ההמתנה תגרום לו לעייפות מרובה ותפגע בביצוע מטלותיו, או שעלול להרדם עד שיתקבץ המנין.

[1] ברכות פ"א מ"א:

[2] רא"ש שם פ"א סימן ט, שכן הכרעת הגמרא (שם ח ע"ב) "אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל":

[3] רמב"ם פ"א מקריאת שמע ה"ט, וביאר ב"י שהגמרא הכריעה כרבן גמליאל שזמנה כל הלילה נגד דעת רבי אליעזר, אך הלכה אף כחכמים שלכתחילה מצותה עד חצות, ואפשר שאף רבן גמליאל עצמו נוקט כן לכתחילה, עיין ביאור הלכה סימן רלה סעיף ג ד"ה 'וזמנה עד חצי הלילה':

[4] רבינו יונה שם א ע"א מדפי הרי"ף:

[5] שם ד ע"ב:

[6] סימן רלה סעיף ג:

[7] ראה ביאור הלכה שם:

[8] אור לציון ח"ב פט"ו תשובה ט, ספר אישי ישראל פכ"ח סעיף טו:

[9] ראה ספר פסקי תשובות סימן רלה הערות 68-69:

[10] רבים נוהגים כשאיחרו להתפלל בבוקר ועומדים לפני סוף זמן ק"ש לקוראה ללא הברכות, וסומכים על המבואר בסימן ס סעיף ב שאין הברכות מעכבות מלצאת ידי חובת ק"ש, ועל המבואר במשנה ברורה בסימן סו ס"ק נג-נד שכן יש לנהוג, וא"כ אף כאן יקראנה ללא ברכותיה, וכן פסק בספר ילקוט יוסף (שם סעיף ג). ועיין בפסקי תשובות סימן רלה הערה 69 שהמקפיד לקרותה תמיד עם ברכותיה, יקרא אף במקרה דנן ק"ש עם ברכותיה קודם חצות, ולאחר זמן יתפלל עם הציבור שמונה עשרה. ואף שלא סומך גאולה לתפילה, מ"מ עדיף לקוראה בזמנה:

[11] עיין משנה ברורה סימן קח ס"ק טו שהביא מחלוקת בענין זה, וראה ספר פסקי תשובות סימן רלה אות י והערה 67: