פרק ב

שאלה: חיילים ששבו מפעילות מבצעית לאחר עלות השחר ועדיין לא התפללו ערבית. א. האם רשאים לקרוא קריאת שמע של ערבית? ב. כיצד ינהגו בענין תפילת שחרית?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר משום רבי עקיבא פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי פעמים ביום, אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה, ויוצא בהן ידי חובתו, אחת של יום ואחת של לילה כו', אמר רבי זירא ובלבד שלא יאמר השכיבנו כו', אמר רבי יהושע בן לוי כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק". וביארו ראשונים[2] שאמנם זמן ק"ש של ערבית אינו אלא עד שיעלה עמוד השחר, ולפי שרק עד אז הוא זמן "בשכבך - בשעה שבני אדם שוכבים", ומ"מ במקום אונס כגון שהיה שיכור או חולה, רשאי לקרותה עד הנץ החמה לפי שיש מעטים הישנים אף בשעה זו[3].

כתב השו"ע[4]: "אם נאנס ולא קרא ק"ש של ערבית עד שיעלה עמוד השחר, כיון שעדיין לא הנץ החמה קורא כו', ואם היה אנוס באותה שעה לצאת לדרך כו', לא יקרא אז ק"ש פעם שנית לצאת בה ידי חובת ק"ש של יום, שמאחר שעשה לאותה שעה לילה, אי אפשר לחזור ולעשותה יום".

אולם יש מן הפוסקים[5] החולקים על דין זה ונוקטים שבמקום אונס ניתן לקרוא בזמן שבין עלות השחר להנץ החמה גם קריאת שמע של ערבית וגם קריאת שמע של שחרית.

אומנם, על חיילים ששהו בפעילות מבצעית בלילה חל דין עוסק במצוה שפטור מן המצוה (ולא דין אנוס) ומשום כך אינם חייבים בתשלומי קריאת שמע, מכל מקום, מדברי המג"א (ריש סימן תרפ"ז) משמע, שאונן שיצא מכלל אנינותו לאחר עלות השחר ולפני הנץ החמה, יכול לקרות קריאת שמע בברכותיה (ללא 'השכיבנו'), אף שהיה פטור מקריאתה בלילה, והובאו הדברים במנחת חינוך (מצוה תכ) לענין גר שנתגייר לאחר עלות השחר, שחייב בקריאת שמע (אף שבלילה היה פטור מלקרותה), משום שבין עלות השחר להנץ החמה, אינו בתורת תשלומין, אלא זהו זמן קריאתה בדיעבד, שכן, מקצת בני אדם ישנים בשעה זו, והוא הדין לחייל שהיה פטור מדין עוסק במצוה.

לפיכך, חיילים השבים מפעילות מבצעית לאחר עלות השחר ועדיין לא קראו ק"ש של ערבית יקראוה קודם הנץ החמה בברכותיה חוץ מברכת השכיבנו[6], ואילו את קריאת שמע של שחרית ידחו לאחר הנץ, אולם אם בשל עייפותם חוששים שהדחייה תגרום שירדמו עד לאחר זמן ק"ש של שחרית, או שחוששים שאם יוצרכו לקטוע שינתם בכדי לקוראה, לא יוכלו לאגור כח כראוי למשימותיהם בהמשך היום, נראה שלמנהג האשכנזים יכולים להקל בדוחק ולקרותה אף קודם הנץ, במקרה זה עדיף שיקראו ק"ש של ערבית מיד לאחר עלות השחר, ואילו את ק"ש של שחרית יקראו לאחר מספר דקות לכשתגיע שעת 'משיכיר את חבירו'[7].

סיכום: הנאנס לקרוא קריאת שמע של ערבית לאחר עלות השחר, ידחה את קריאת שמע של שחרית עד לאחר הנץ החמה, ומכל מקום במקום דוחק רשאי (למנהג האשכנזים) לקרותה אף קודם הנץ החמה. ולענין אם רשאי להתפלל תפילת עמידה של ערבית בשעה זו, ראה בפרק כז תשובה ה.

[1] ברכות ח ע"ב:

[2] רי"ף שם ב ע"א מדפי הרי"ף, רמב"ם פ"א מק"ש ה"י:

[3] משנה ברורה שם ס"ק כ:

[4] סימן נח סעיף ה ע"פ הרא"ש שם פ"א סימן ח, ועיין בספר הלכה ברורה לגר"ד יוסף (סימן נח אות יג) שכן מנהג הספרדים, ובספר קיצור ילקוט יוסף (סימן רלה סעיף ג) כתב שיתפלל באותו היום שחרית לאחר הנץ:

[5] משנה ברורה שם ס"ק כא בשם אליהו רבה והגר"א, שכן נקטו תוס' שם ט ע"א ד"ה 'לעולם' בתירוצם האחרון:

[6] ולענין אם רשאי להתפלל תפילת עמידה של ערבית בשעה זו, ראה בפרק כז תשובה ה:

[7] עיין משנה ברורה שם ס"ק כב, אשל אברהם על גליון השו"ע שם ושו"ת אגרות משה ח"ה סימן ד: