פרק יז

שאלה:האם חייל הנחפז לדרכו רשאי לצאת מבית הכנסת באמצע קריאת התורה?

תשובה:נאמר בגמרא[1]: "אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי מנחם אמר רבי אמי, מאי דכתיב "ועוזבי ה' יכלו" - זה המניח ספר תורה ויוצא. רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא". וכן פסק השו"ע[2]: "אסור לצאת ולהניח ס"ת כשהוא פתוח, אבל בין גברא לגברא, שפיר דמי", וכתבו האחרונים[3] שאיסור היציאה מתחיל משעה שפותחים הספר לקרות בו עד לאחר העלייה, שכל שיוצא בשעה זו הרי הוא כעוזב ה' חלילה.

עוד נאמר בגמרא[4]: "אמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי אין הציבור רשאין לצאת עד שיינטל ספר תורה ויניח במקומו", וכן פסק השו"ע[5], ומ"מ העיר הרמ"א: "מיהו אם אינם יוצאים, רק יחיד, לית לן בה", שמכיון שרוב הציבור נשאר, אין ביציאת יחידים פגיעה בכבוד התורה.

לפיכך חייל שנחפז לדרכו ונאלץ לצאת מבית הכנסת באמצע קריאת התורה, יצא בין העליות, ואף אם יצא לצורך צבאי מובהק שלא בין העליות, פשוט שלא עליו נאמר שהוא בכלל עוזב ה'. ואם רוב הציבור נאלץ לצאת, יצאו במידת האפשר רק לאחר הכנסת הס"ת למקומו[6].

סיכום: הנאלץ לצאת מבית הכנסת באמצע קריאת התורה, יקפיד לצאת בין העליות, ואם רוב הציבור נאלץ לצאת, יצאו במידת האפשר רק לאחר השבת ספר התורה למקומו.

[1] ברכות ח ע"ב:

[2] סימן קמו סעיף א:

[3] עיין ביאור הלכה שם ד"ה 'כשהוא פתוח' וד"ה 'שפיר דמי':

[4] סוטה לט ע"ב:

[5] סימן קמט סעיף א:

[6] ובשעת הדחק נראה שניתן להקל אף בכה"ג, וכשיטת הראשונים שאיסור היציאה של הציבור אינו אלא כשמוציאים את הספר לאחסנו במקום אחר, שאז אין דרך כבוד לצאת לפני שיצא ספר התורה. ראה ב"י שם: