פרק יג

שאלה:כיצד ינהגו חיילים שבאמצע קריאת התורה נאלץ העולה או בעל הקריאה לעזוב את בית הכנסת?

תשובה:נפסק בשו"ע[1]: "הקורא בתורה ונשתתק, העומד (במקומו) יתחיל ממקום שהתחיל הראשון, ויברך בתחילה ובסוף". והטעם[2], לפי שתיקנו חז"ל שהקורא בציבור צריך לברך, אך אינו מוציא אחרים בברכתו אלא כל אחד מברך לעצמו, על כן אם יקרא בלא שיברך - נמצא שהפסוקים שקרא הראשון היו בלא ברכה לאחריהם והפסוקים שקורא שני בלא ברכה לפניהם. ויש שכתבו[3] שהשני לא יאמר 'ברכו' אלא רק את ברכת התורה, שהיא עיקר.

(ולרמב"ם[4] שיטה ייחודית בענין זה שהעולה השני אינו מברך בתחילה אלא רק לבסוף, וכן מנהג התימנים[5]).

אכן אם ניתן הדבר, יברך הראשון במקום שנאלץ לפסוק, ואף שאינה סוף הפרשיה, ואז יוכל השני להתחיל ממקום שפסק ראשון.

ברם, כל זאת כשהעולה נאלץ לצאת באמצע הקריאה, שהואיל ויש לקרוא בברכה, צריך השני לחזור על הקריאה בברכותיה, אך אם נאלצו להחליף את ה'בעל - קורא' באמצע הקריאה, אזי ימשיך הקורא החדש לקרוא ממקום שפסקו, שהרי אינו מברך, אלא רק מוציא את העולה ידי חובה, ובמידת האפשר יחזרו מתחילת הקריאה של אותו עולה[6].

סיכום: עולה שנאלץ לצאת בדחיפות באמצע הקריאה, באם ניתן הדבר, יברך במקום שפסק קודם שיצא, אך אם לא ניתן הדבר, יעלה אחר תחתיו ויתחיל שוב ממקום שהתחיל הראשון ובברכות תחילה וסוף, אולם אם נאלצו להחליף את ה׳בעל קורא׳ באמצע הקריאה, ימשיכו ממקום שפסק ראשון, ובמידת האפשר יחזרו מתחילת הקריאה של אותו עולה.

[1] סימן קמ סעיף א, ע"פ הירושלמי ברכות פ"ה ה"ג:

[2] כמבואר בירושלמי שם. והיינו ע"פ המבואר בגמרא (מגילה כא ע"ב) שאין להסתפק בברכה בתחילה של העולה הראשון וברכה בסוף של העולה האחרון, אלא כל אחד מהעולים מברך לעצמו תחילה וסוף, וע"פ הנפסק בשו"ע (סימן קלט סעיף ח) ש"אפילו ברך ברכת התורה לעצמו ותיכף קראוהו לקרות בתורה, צריך לחזור ולברך כו', דמשום כבוד התורה ניתקנה כשקורא בציבור":

[3] משנה ברורה שם ס"ק ג, לפי שאמירת 'ברכו' תוקנה כקריאה לציבור להאזין, ובנידון דידן כבר יצאו בכך. אכן יש שנקטו (ראה כף החיים שם ס"ק ה) שגם השני יאמר 'ברכו', וכסדר הברכה הרגיל:

[4] פי"ב מתפילה ה"ו, ובאר ב"י שהרמב"ם נוקט שברכת הראשון עולה אף לשאר השומעים, ושלכך יש להקפיד שיחזור השני ממקום שהתחיל הראשון ולא יתחיל רק ממקום שפסק הראשון, הואיל ובכך נראה כקריאה חדשה:

[5] שו"ע המקוצר סימן כב סעיף כב, וע"ש שאף לשיטה זו, אם הראשון רק ברך ולא התחיל לקרוא כלל - יברך השני גם בתחילה:

[6] שו"ת הר צבי או"ח ח"א סימן עב, אולם בכף החיים סימן קמ ס"ק ז, כתב שיחזור למקום שהתחיל הקריאה לאותו עולה: