פרק טז

שאלה: כיצד יש לנהוג אם נמצאה טעות בספר התורה באמצע הקריאה ויש להם ס"ת אחר, ומה הדין כשאין להם ספר תורה אחר?

תשובה[1]: נחלקו ראשונים כיצד ינהג העולה אם נמצאה הטעות באמצע הקריאה, יש שנקטו[2] שאין להפסיק באמצע העלייה ולהביא ס"ת אחר אלא העולה יסיים את עלייתו בספר הפסול[3], ויש שנקטו[4] שאין לברך על הספר הפסול אלא יביאו ס"ת אחר והעולה יסיים את עלייתו בספר החדש, וכן פסק השו"ע[5]: "אם נמצאה טעות באמצע קריאת הקורא, גומר קריאתו[6] בספר הכשר, ומברך לאחריה, ואינו חוזר לברך לפניה", וכן מנהג הספרדים[7] והתימנים[8].

אולם הרמ"א הוסיף: "הגה, ואם כבר קראו עמו ג' פסוקים ואפשר להפסיק, פוסקים שם, ומברך אחריה, ומשלימין המנין[9] בס"ת האחר שמוציאין", ובארו האחרונים[10] שעשה כעין פשרה בין הראשונים, שאם ניתן לפסוק לאלתר – יברך על הספר הפסול, ואם לא ניתן להפסיק את העלייה לאלתר – יסיים עלייתו בספר החדש ויברך עליו את הברכה האחרונה, וכן מנהג האשכנזים, לפיכך למעשה ינהג כל עולה ע"פ מסורת אבותיו.

אם נמצאה טעות באמצע העלייה ואין בנמצא ספר תורה אחר, מנהג האשכנזים[11] שהעולה ישהה מלברך ברכה אחרונה ויעלו שאר הקרואים ללא ברכות והעולה יקרא בלחש עמהם, ובסיום הקריאה יברך העולה את הברכה האחרונה, ויקרא את ההפטרה[12], ואילו מנהג הספרדים[13] והתימנים[14] לסיים הקריאה בתורה ובנביא בלא ברכות ובלי להעלות שבעה קרואים.

   סיכום: ספר תורה שנמצאה בו טעות באמצע הקריאה, ינהג העולה על פי מנהג אבותיו (ואפילו הדבר נוגד את מנהג שאר המתפללים), וכדלהלן: למנהג הספרדים והתימנים יחליפוהו לאלתר והעולה יברך את הברכה האחרונה על הספר החדש בסוף עלייתו, ואילו מנהג האשכנזים שאם על פי דין ניתן לברך ברכה אחרונה במקום שנמצאה הטעות, יברך לאלתר על הספר הפסול ולאחר מכן יחליפוהו, ורק אם לא ניתן לברך שם, יחליפו תחילה את הספר ויברך את הברכה האחרונה על הספר החדש בתום עלייתו.

   אם אין בנמצא ספר תורה אחר, מנהג הספרדים והתימנים לסיים הקריאה בספר הפסול ולאחר מכן להפטיר בנביא בלא ברכות, ואילו מנהג האשכנזים שהעולה ישהה מלברך ברכה אחרונה ויעלו שאר הקרואים בלא ברכות והעולה יעמוד לצידם ויקרא עמהם בלחש, ובסיום הקריאה יברך את הברכה האחרונה ויקרא ההפטרה.

[1] נושא זה מורכב ביותר ודעות שונות יש בענין, השתדלנו להביא להלן את עיקרי הדברים ע"פ ביאור המשנה ברורה, ברם, לא ניתן במסגרת חיבור זה לכלול את כלל המקרים והלכותיהם, ועיין בהרחבה בספר 'דיני ס"ת שנמצאה בו טעות':

[2] מרדכי מגילה סימן תשצג - תשצד:

[3] דהיינו אם ניתן הדבר, יברך לאלתר ברכה אחרונה, ואם לא ניתן להפסיק את עלייתו לאלתר, כגון שקרא רק שני פסוקים וכד', ימשיך לקרוא על פה עד המקום שיכול לפסוק ואז יברך:

[4] מהר"י בי רב, הובא בטור סימן קמג:

[5] סימן קמג סעיף ד:

[6] וכתבו האחרונים (משנה ברורה שם ס"ק יח, כף החיים שם ס"ק כ, ילקוט יוסף שם סעיף י) שיקרא לכל הפחות ג' פסוקים בספר החדש, אולם בשו"ע המקוצר (סימן כג סעיף ח) כתב שאפילו לא נשתייר אלא פסוק אחד, אין צריך לקרוא יותר:

[7] ילקוט יוסף שם:

[8] שו"ע המקוצר שם:

[9] יש להעיר שלדעה זו, בשני וחמישי ובשבת במנחה, אם נמצאה הטעות בעליית השלישי לאחר שכבר קרא ג' פסוקים ובסך הכול קראו כבר י' פסוקים - אין להוציא ס"ת חדש, שהרי כבר קיימו את עיקר תקנת הקריאה. וכן הדין לענין 'מפטיר', שהואיל ומעיקר הדין המפטיר עולה למנין שבעת הקרואים, לפיכך אם נמצאה הטעות קודם שעלה המפטיר - יחשב השביעי למפטיר וכלל לא יוציאו ספר חדש לצורך קריאה זו, ואם נמצאה הטעות באמצע עלייתו - יגמור הקריאה ולא יברך אחריה. אכן שונה הדין בחגים וכד' שקוראים 'מפטיר' מעניינו של יום, שאז קריאה זו מעיקר הדין ויש להשלימה כדין. עיין משנה ברורה שם ס"ק כג:

[10] משנה ברורה שם ס"ק יג, ועיין ביאור הלכה שם ד"ה 'אם נמצא' שכן ראוי לנהוג במקום שאין להם מנהג קבוע אחר:

[11] משנה ברורה שם ס"ק כט:

[12] עיין במשנה ברורה (שם) שנחלקו הפוסקים אם כשקראו מס"ת פסול יקראו הפטרה בברכותיה או שמא באופן זה יקראוה בלא ברכה:

[13] ילקוט יוסף שם סעיף יב:

[14] שו"ע המקוצר שם סעיף ט: