פרק ו

שאלה:האם מותר להביא בימי שני וחמישי וכד', ספר תורה מבית הכנסת לשטח האימונים בכדי שיוכלו לקרוא בו?

תשובה:נאמר בירושלמי[1] שאף שאין מכבוד התורה להוליכה אל קוראיה, מ"מ ביום הכיפורים הותר להביא ספר תורה לכהן הגדול העומד בעזרה, לצורך קריאת פרשת היום בפני העם, לפי שמעמד זה מפאר את כבוד התורה.

יש מן הראשונים[2] שהסיק מסוגיה זו שדוקא לצורך כבוד התורה הותר להוציא ספר תורה ממקומו, אך אם לא כן אין להקל ולהוליך ס"ת לצורך קריאה בו ואפילו במקום צורך גדול, וכן פסק השו"ע[3]: "בני אדם החבושין בבית האסורין אין מביאין אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ויום הכיפורים (ורק לקריאת פרשת זכור שחיובה מן התורה יש להקל[4])", וכן הורו רבים מן האחרונים[5]. ברם, יש מן הראשונים[6] שנקט שאם לצורך כבוד הותר להוליך ס"ת, קל וחומר שניתן להוליכו לחולה או חבוש וכד' שאין ביכולתו ללכת לבית הכנסת, ויש מן האחרונים[7] שהורו להקל כשיטה זו לכל הפחות לעשרה כשאין ביכולתם לבוא לבית הכנסת, שהואיל וחלה עליהם חובת קריאה בתורה[8], ומפאת כבוד הציבור, ניתן להוליך ס"ת אליהם[9].

עוד כתבו הפוסקים[10] שכל האיסור הוא בהולכת הס"ת לצורך הקריאה בלבד, אך אם מכינים שם ארון מיוחד ומניחים בו את ספר התורה לפרק זמן משמעותי כיום או יומיים[11], הרי שנקבע שם מקומו. אולם יש שהזהירו[12] שע"פ הזוה"ק אין להקל אף בכך.

לפיכך יש להימנע ככל הניתן מטלטול ספר התורה ממקומו[13], אולם במידה ולא מתאפשר הדבר, יש להשתדל להסדיר בשטח האימונים מקום ייחודי מכובד ושמור כאוהל איכותי וכד' שיהא מונח שם בארון קודש משך זמן משמעותי כיום/יומיים, ובכך לקבוע את מקומו שם, ואם גם זאת לא ניתן להסדיר, רשאים אף להקל ולהביאו לצורך הקריאה בלבד, ומכל מקום ראוי אף באופן זה להציבו שם מתחילת התפילה ועד סופה[14].

ברם, יש להדגיש שכל היתר זה אינו מאפשר להקל חלילה בכבודו של ספר התורה, הן בדרך הובלתו והשבתו אל שטח האימונים וממנו, והן בזמן שהותו שם ובאופן הקריאה בו, על כן יש להקפיד להובילו מכוסה בכיסוי מכובד (כטלית וכד') ובתוך ארון המיועד לכך[15], כמו כן יש להקפיד על היותו מאובטח באופן שלא ייפגע חלילה מטלטולי הדרך, ולדאוג לשולחן ראוי ונקי שיקראו בו על גביו[16]. נוסף לכך פשוט הדבר שיש להיזהר בכבודו והרואה ס"ת מהלך מחויב לעמוד מפניו, וכל שכן שאין לנהוג קלות ראש או לעשות צרכיו כנגדו[17]. אם לא ניתן ליצור את התנאים להעברתו ולקריאה בו באופן המכובד והראוי, או שקיים חשש סביר שלא יעמדו בכך, פשוט הדבר שאין לטלטלו.

סיכום: יש להיזהר מאוד בכבוד התורה ולהימנע ככל הניתן מטלטול ספר התורה ממקומו, אולם במידה והדבר נצרך, יש להשתדל להסדיר בגיזרת הלחימה או בשטח האימונים מקום ייחודי מכובד ושמור, שיהא ספר התורה מונח שם בארון משך זמן משמעותי כיום יומיים, ובשעת דחק ניתן אף להקל ולהביאו רק לזמן התפילה. בכל מקרה יש להקפיד מאוד בכבוד ספר התורה, הן בדרך הובלתו לשטח והשבתו ממנו, והן בזמן שהותו שם ובאופן הקריאה בו.

[1] יומא פ"ז ה"א:

[2] מרדכי ר"ה סימן תשי:

[3] סימן קלה סעיף יד:

[4] משנה ברורה שם ס"ק מו, ילקוט יוסף שם סעיף יז, שו"ע המקוצר סימן כב סעיף לח:

[5] כף החיים שם ס"ק עג, ילקוט יוסף שם סעיף יא, קיצור שו"ע סימן כג סעיף ל, שו"ע המקוצר סימן כב סעיף לח:

[6] ד"מ הקצר סימן קלה אות י בדעת האור זרוע הלכות ק"ש סימן ט, אולם יש להעיר שהרמ"א עצמו לא הביא כן להלכה:

[7] משנה ברורה שם ס"ק מו, ביאור הלכה שם ד"ה 'אין מביאין', וכעין זה נראה דעת אליה רבה שם ס"ק יז. ועיין כף החיים (שם ס"ק עד) שכתב שכל מקום שמקילים להוליך ס"ת ראוי שילווהו עשרה אנשים, הובאו דבריו בילקוט יוסף שם סעיף יז ובהערות הגר"מ אליהו לקיצור שו"ע סימן כג הערה כב:

[8] עיין להלן תשובה ט שלדעת רבים חובת הקריאה מוטלת דוקא על הציבור ולא על כל יחיד ויחיד:

[9] הרמ"א (שם) הביא להלכה את דברי המהר"ם פדואה (סימן פח) שהוכיח מהירושלמי דלעיל שניתן להוליך ס"ת לאדם גדול בתורה, הואיל ובכך מתגדל כבוד התורה. יש שלמדו מכך שאף ניתן לטלטל ס"ת לצורך ציבור מתפללים שאין ביכולתם לבוא לביהכנ"ס, ומשום כבוד הציבור, עיין שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סימן נו בשם שו"ת זרע אמת, שו"ת משיב מלחמה ח"ב סימן קכד, ועיין שו"ת ציץ אליעזר חי"ז סימן יב שכתב שאין להתיר כן אלא במקום צורך גדול:

[10] רמ"א שם ע"פ תשובת מהר"ם פדואה סימן פח, ועיין עוד בשו"ת עדות ביהוסף (ח"א סימן מד) שראוי שיניחו את הס"ת בארון קודם התפילה, ולא יביאוהו בשעת קריאת התורה להניחו שם, לפי שאז תיגרם טירחה לציבור הממתין, ועוד שאם יביאוהו בשעה זו, יהיה יותר ניכר שהוליכוהו אל קוראיו:

[11] ויש נוהגים (ערוך השולחן שם סעיף לב) להתיר רק כשיקראו בו ג' פעמים במקום החדש, שבכך נחשב כמקום קביעות, ואף שלמנהג זה אין מקור קדום, מ"מ ראוי לנהוג כן, אם כי ניתן להקל במקום צורך (עיין שו"ת אגרות משה ח"ד סימן סא אות יג, שו"ת רבבות אפרים ח"ג סימן צה):

[12] ראה שו"ת יביע אומר ח"ז סימן נו אות ב. ברם, עיין בספר המורים בקשת (סימן 103) שכתב בשם הגר"מ אליהו שאף לדברי הזוה"ק ניתן להקל במקום צורך גדול:

[13] והגר"א נבנצל אף הורה לנו שיש להעדיף קריאה בתורה אחר הצהריים בביהכנ"ס (עיין לעיל תשובה א) על פני טלטול ספר התורה בבוקר לשטח האימונים:

[14] עיין שו"ת ציץ אליעזר חלק יא סוף סימן טז:

[15] ובאם ניתן, ראוי שיהיה הארון בעל נפח של מ' סאה (כחצי מטר על חצי מטר על מטר וחצי) שבכך נחשב הס"ת כמונח ברשות בפני עצמה, שהרי פסק השו"ע (יו"ד סימן רפב סעיף ח) שאין ההיתר של הנחת תשמיש קדושה בכלי בתוך כלי מועיל אלא לתפילין או שאר כתבי הקודש, אך לא לספר תורה:

[16] ופשוט שאין לקרוא בספר תורה במקום ששוררים תנאי אקלים העלולים להזיק לו:

[17] ראה שו"ע שם סעיפים א-ב: