פרק כה

שאלה: כיצד צריך חייל לנהוג בחוטי ציצית שנפסלו ובטליתות שבלו?

תשובה: כתב השו"ע[1]: "חוטי ציצית שנפסקו יכול לזורקן לאשפה מפני שהיא מצוה שאין בגופה קדושה, אבל כל זמן שהם קבועים בטלית אסור להשתמש בהם, כגון לקשור בהם שום דבר וכיוצא בזה, משום ביזוי מצוה", והוסיף הרמ"א: "ויש אומרים שאף לאחר שנפסקו אין לנהוג בהם מנהג ביזיון לזורקן במקום מגונה, אלא שאינם צריכים גניזה, ויש מדקדקין לגונזן".

בארו הפוסקים[2] שאיסור השימוש האמור בטלית קטן הוא דוקא בחוטי הציצית שהם חפץ המצוה שבה, אך בבגד עצמו מותר להשתמש כרצונו בעוד הציציות תלויות בו, כל שאינו שימוש מגונה, ובכך שונה דין טלית קטן מטלית גדול, שהואיל ויוחדה לתפילה אין להשתמש תשמיש חול אף בגוף הבגד בעוד הציציות תלויות בו, ולפי שכל הבגד חשוב כחפץ של מצוה.

כפי המבואר, מותר לעשות שימוש חול בחוטי הציצית לאחר שנפסלה, כל שאינו שימוש מגונה, ולדעת השו"ע אף מותר לזורקן באשפה, אך על כך חולק הרמ"א וסובר שיש להימנע מלהשליכן דרך ביזיון, וכן המנהג לגונזן[3] או להשליכן דרך כבוד כגון עטופים בנייר או שקית אטומה וכד'. בגד טלית או ציצית שבלה, כל זמן שהציציות תלויות בו, אסור לזורקו לאשפה, אלא יניחנו במקום הפקר מוצנע, שלא במקום הילוך בני אדם, והוא כלה מאליו, והמחמיר לגונזו תע"ב.

סיכום: ציצית שנקרעה, מעיקר הדין ניתן לעוטפה דרך כבוד ולהשליכה לאשפה, ומכל מקום המנהג לגונזה. בגד טלית או ציצית שבלה, כל זמן שהציציות תלויות בו, אסור לזורקו לאשפה, אלא יניחנו במקום הפקר מוצנע, שלא במקום הילוך בני אדם, והוא כלה מאליו, והמחמיר לגונזו תבוא עליו ברכה.

[1] סימן כא סעיף א:

[2] משנה ברורה שם ס"ק יב, ילקוט יוסף שם סעיף א, ובסעיף ב כתב, שבזמנינו שעושים את הטלית קטן במיוחד לשם מצוה, ואינו בגד רגיל עם ד' כנפות, דינו כדין בגד הטלית גדול, ואסור להשתמש בו בעוד הציציות עליו:

[3] ילקוט יוסף שם, שו"ע המקוצר סימן ח סעיף לב: