פרק כג

שאלה: חייל ששכח את טליתו בביתו, האם כשמתעטף בטלית של בית הכנסת הצבאי עליו לברך עליה?

תשובה: מבואר בפוסקים[1] שטלית של בית הכנסת נקנתה בפשטות על דעת שלכל אחד מן הציבור יהיה חלק בה, וכן הדין בטלית של בית הכנסת הצבאי, ממילא כל המתעטף בה חייב לברך לפי שהיא כטלית שלו, ואין דינה כטלית שאולה שכמבואר לעיל[2]ישנם מצבים שאין מברכים עליה.

אכן, אם מתעטף בטלית של בית הכנסת רק משום כבוד הציבור, כגון בכדי לעלות לתורה, יש שנהגו[3] שלא לברך לפי שאינו דרך לבישה, אולם מנהג רבים[4] לברך.

סיכום: טלית של בית כנסת נקנתה לכלל המתפללים, ועל כן כל המתעטף בה מחויב בברכה, ברם, יש נמנעים מברכה כשמתעטפים בה רק משום כבוד הציבור, כגון לעלייה לתורה, אך רבים נהגו לברך.

[1] משנה ברורה סימן יד סוף ס"ק יא:

[2] בתשובה הקודמת:

[3] ספר הליכות שלמה פ"ג סעיף יב (וע"ש שכתב שמסתבר שאף אין צריך לבדוק כשרותה), ועיין ביה"ל שם סעיף ג סוף ד"ה 'שאלה':

[4] משנה ברורה שם, ילקוט יוסף שם סעיף ה, שו"ע המקוצר סימן ח סעיף כה: