פרק יג

שאלה: מפקד שנאלץ להשתתף בתחקיר מיד לאחר שסיים תפילת שחרית בראש חודש - האם כשחוזר להתפלל תפילת מוסף יהיה עליו לברך על הטלית בשנית?

האם חייל שהסיר את הציצית לזמן מה, חייב בברכה כשחוזר ולובשה?

תשובה: כתב השו"ע[1]: "אם פשט טליתו, אפילו היתה דעתו לחזור ולהתעטף בה מיד - צריך לברך כשיחזור ויתעטף בה", זאת לפי שעצם פשיטת הטלית חשובה מעשה הפסק, ואילו הרמ"א כתב: "ויש אומרים שאין מברכים אם היתה דעתו לחזור ולהתעטף בו, ויש אומרים דוקא כשנשאר עליו הטלית קטן, והכי נוהגין", ובארו הפוסקים[2] כוונתו שכל שדעתו ידועה לחזור ולהתעטף בה – אין צריך לברך שנית, ואפילו אין דעתו ברורה כל כך, מ"מ אם עדיין לבוש טלית קטן הרי שניכר שממשיך במצוה ולא נחשב לו הפסק.

אכן, לעיתים דין זה תלוי באומדנא, דהיינו, אם פושט טליתו מכיון שהוצרך להיכנס לבית הכיסא, הרי שפשוט שדעתו לחזור ולהתעטף בה, אך אם מקפלה ומניחה במקומה, הרי שניכר שאין דעתו לחזור ולהתעטף בה.

כתבו האחרונים[3] שאף מנהג הספרדים הנמשכים אחר פסקי מרן השו"ע להקל שכל שדעתו לחזור ולהתעטף בה לאלתר ועד כחצי שעה – אין מברך עליה, זאת ע"פ הכלל 'ספק ברכות להקל'. ויש מפוסקי אשכנז[4] שהורו שכן הדין גם בהפסק של מספר שעות, כל שדעתו מפורשת לחזור ולהתעטף בה. לעומת כל זאת, מנהג התימנים[5] לחזור ולברך תמיד, כפשט דברי השו"ע.

לפיכך, מפקד המנוע מלהתפלל מוסף מיד לאחר תפילת שחרית, למנהג הספרדים יברך בשנית על הטלית כיון ששהה יותר מחצי שעה מפשיטתה. ולמנהג האשכנזים לא יברך שנית כשחוזר ומתעטף בטליתו, גם אם חלפו מספר שעות מפשיטתה.

ברם, כפי שכבר ציינו גדרי היסח הדעת אינם חלוטים, וחלקם תלויים בנתונים שונים, כגון שינוי מקום[6] וכוונה, לפיכך מן הראוי לחייל היודע מראש שיצטרך לפשוט טליתו למשך זמן ואחר כך לשוב ולהתעטף בה, שיכוון בבוקר בעת ברכתו על הטלית, שאין כוונתו לפטור בברכה זו אלא עד שיפשטנה, וממילא אחר כך יברך שנית לדעת כולם[7].

סיכום: מי שפשט טליתו וחוזר לאחר מכן ומתעטף בה, למנהג התימנים צריך לחזור ולברך אפילו חזר ולבשה לאלתר, למנהג הספרדים אין צריך לברך כל שהיתה דעתו לחזור וללובשה והתעטף בה תוך כחצי שעה משעה שפשטה, ואילו למנהג רבים מהאשכנזים כשהיתה דעתו לכך אינו חוזר לברך אפילו לאחר מספר שעות.

[1] סימן ח סעיף יד:

[2] משנה ברורה שם ס"ק לח:

[3] ראה באריכות בשו"ת יביע אומר ח"ח או"ח סימן ב, וכן בילקוט יוסף שם סעיף נב:

[4] ספר הליכות שלמה פ"ג סעיף ז (וע"ש סעיף ח שכשחוזר ומתעטף בה, אף אין צריך לעמוד), וכן הורה לנו הגר"א נבנצל, וראה ספר פסקי תשובות שם הערה 204, ושם אות כז:

[5] שו"ע המקוצר סימן ח סעיף כב, וע"ש שהוסיף שהרוצה להחמיר, יסתפק בהרהור הברכה בלבו:

[6] עיין בשו"ע שם סעיף יג ובמשנה ברורה שם ס"ק לד:

[7] ביה"ל שם סעיף יד ד"ה 'וי"א':