פרק ז

שאלה: האם חיילים השוהים במהלך תרגיל בעמדת תצפית, רשאים להתעטף בטלית בישיבה?

תשובה: מצוה מן המובחר[1] ודרך כבוד להתעטף בטלית בעמידה[2], וכן לברך בעמידה[3] על כל מצוה שקיומה בעמידה[4], לפיכך ראוי שהן הברכה על הטלית והן העיטוף בה יהיו בעמידה, אולם כבר כתבו הפוסקים[5] שאין דין זה לעיכובא.

חיילים השוהים בעמדת תצפית מוסווית שאין אפשרות לעמוד בה, ואשר אין באפשרותם לצאת ולהתפלל מחוץ לעמדה מפני שהדבר יפגע בלקח וההישג הנדרשים בתרגיל, יכולים להתעטף בטלית ולברך עליה בישיבה.

אין לברך על הטלית בעודה מקופלת, משום שאז אינו מקיים את דין 'הברכה עובר לעשייתה'[6], אלא יברך סמוך לעיטוף בה[7].

סיכום: מצוה להתעטף ולברך על הטלית בעמידה, ברם, במקום צורך ניתן להקל בכך ולהתעטף ולברך על הטלית בישיבה.

[1] עיין בב"י ריש סימן ח שהביא מקור דין זה מגזירה שוה המובאת בספרי הראשונים, ולפי זה הוא חיוב גמור. דא עקא, דרשה זו אין ידוע מקורה, ולפיכך כתבו הפוסקים שדין זה אינו לעיכובא ויש להקל במקום צורך, וכדלקמן.

[2] משנה ברורה שם ס"ק ב, ילקוט יוסף שם סעיף טז.

[3] שו"ע שם סעיף א, ילקוט יוסף שם:

[4] עיין בענין זה באנציקלופדיה תלמודית ערך 'ברכת המצוות':

[5] ערוך השולחן שם סעיף ג, משנה ברורה שם ס"ק ב, ילקוט יוסף שם סעיפים יז - יח:

[6] שפירושו שיברך סמוך ממש לקיום המצוה:

[7] משנה ברורה שם, ילקוט יוסף שם סעיף יט.