פרק ו

שאלה:חייל הנוהג תמיד לפטור בברכה שמברך קודם התפילה על הטלית גדול גם את הטלית קטן, האם ינהג כן אף כשיודע מראש שיחלוף זמן רב עד התפילה, או שמא במקרה זה עדיף שיברך ברכה בפני עצמה על הטלית קטן?

כיצד עליו לנהוג כשהוא מסופק אם יתאפשר לו להתפלל במהלך היום?

תשובה:נתפשט המנהג שאותם אשר דרכם להתעטף בטלית גדול בשעת התפילה, נמנעים בבוקר מברכה על הטלית קטן, ומכוונים בברכת הטלית לפטור גם את הציצית[1].

מספר טעמים נאמרו למנהג זה, יש שכתבו שהואיל והרגילות ללובשם בזה אחר זה אין ראוי לברך על כל אחד ברכה בפני עצמה לפי שמברך ברכה שאינה צריכה, יש שנהגו (ע"פ האר"י הקדוש[2]) לישון עם הטלית קטן וממילא ספק אם בבוקר מחויבים לברך עליה[3], יש שפקפקו בכשרות הטלית קטן[4] ולכך העדיפו את הברכה על הטלית גדול, יש שהסתפקו[5] בנכונות נוסח ברכת הטלית קטן "על מצות ציצית" לפי שאינו נוסח המובא בגמרא, ויש שהעדיפו את הברכה על טלית גדול מצמר על פני ברכה על טלית קטן משאר מינים שיש הסוברים[6] שאין חיובה מן התורה.

אותם הנוהגים כן צריכים להקפיד ולא להשתהות זמן רב בין לבישת הציצית לעיטוף בטלית והברכה עליה, אולם יש מן הפוסקים[7] שכתבו שגם אם יהיה לו הפסק זמן ארוך של מספר שעות עד שעת הברכה על הטלית, מ"מ יסמוך על ברכה זו ולא יברך על הטלית קטן. אכן, גם לנוהגים כן, מ"מ מעיקר הדין אם ברור לו שיש בציצית כשיעור, וכל שכן אם קיים חשש סביר שכלל לא יתאפשר להם לברך לאחר זמן על הטלית – פשוט שישנו ממנהגם ויברכו על הציצית.

סיכום: הנוהג ללבוש בבוקר ציצית בלא ברכה, ולאחר מכן בתחילת התפילה מברך על הטלית ופוטר בכך אף את הציצית שלבש, רשאי לנהוג כך אף כששוהה מספר שעות בין ההשכמה לתחילת התפילה, ויש שנהגו לברך על הציצית כשיש הפסק גדול בין לבישתה לעטיפת הטלית לתפילה, אולם אם ברור לו שיש שיעור בציצית וכל שכן כשחושש שכלל לא יתאפשר לו להתעטף לאחר מכן בטלית, ישנה ממנהגו ויברך על הציצית מיד עם לבישתה.

[1] ראה משנה ברורה סימן ח ס"ק כד, שו"ת יחוה דעת ח"ה סימן ב ושו"ע המקוצר סימן ח סעיף ד:

[2] ראה משנה ברורה סימן כא ס"ק טו:

[3] וכן הניעור כל הלילה ולא פשט הציצית מעליו, לא יברך עליה בבוקר הואיל וספק ברכות להקל, ועל כן יפטרנה בברכה על טלית, עיין משנה ברורה סימן ח ס"ק מב וכף החיים שם ס"ק סא:

[4] ראה משנה ברורה סימן ח ס"ק כד:

[5] ראה דרכי משה הארוך שם:

[6] ראה שו"ע סימן ט סעיף א:

[7] ספר הליכות שלמה פ"ג הערה יח, שו"ע המקוצר שם. אולם ראה בפסק"ת סימן ח הערה 145, שהחזו"א והגרי"י קניבסקי, ברכו בביתם על הציצית, כשהיה הפסק גדול בין לבישתה לעטיפת הטלית לתפילה: