פרק יז

שאלה:האם כהן רשאי לפסוק באמצע תפילתו בכדי לעלות לדוכן?

תשובה:שנינו במשנה[1] "העובר לפני התיבה כו', אם אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו (שמא יתבלבל בחזרתו ותיטרף תפילתו), ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפילתו (ללא בלבול) – רשאי (וכתבו האחרונים[2] שבימינו שמתפללים מתוך סידור אין לחוש לבלבול)". פסק השו"ע[3] שכל שיש שם כהנים אחרים לא ישא כפיו ורק אם הוא כהן יחידי[4] רשאי לעלות לדוכן לשאת כפיו, ברם, המנהג הנפוץ כיום שהש"ץ נושא כפיו גם כשיש כהנים אחרים[5].

עוד כתב השו"ע שבמקרה זה, על הש"ץ העולה לדוכן, לעקור מעט רגליו בהיותו בברכת 'רצה', למרות היותו באמצע תפילת החזרה, שהרי אם הכהן לא עקר רגליו בשלב זה והתחיל לעשות דרכו לדוכן, שוב אינו יכול לעלות[6], וכן מנהג התימנים[7], אולם בשאר הקהילות המנהג כיום שהש"ץ עוקר עצמו מעט לכוון עמוד התפילה כשמגיע ל'רצה', וכשמגיע ל'ולך נאה להודות', נושא כפיו ממקומו ולא עולה לדוכן.

חייל כהן שעומד באמצע תפילת שמונה עשרה והגיע הש"ץ לברכת כהנים, יש אומרים[8] שאם אין שם כהן אחר[9] - יש לו להפסיק את תפילתו בכדי שלא תתבטל נשיאת כפיים שחיובה מן התורה גדול מחיוב התפילה שמדרבנן, וכדין ש"ץ כהן. ויש אומרים[10] שלא יפסיק תפילתו, לפי שאחר שתיקנו חז"ל תפילה אינו חשוב עוקר מצות התורה כשנמנע במצב זה מלשאת כפיו, אכן אם הוא עצמו הגיע בתפילתו ל'שים שלום' – יעלה לדוכן, לפי שברכת כהנים היא מעין אותה ברכה שנמצא בה ולא נחשבת להפסק בתפילתו.

אם הוא עומד באמצע קריאת שמע או ברכותיה, אם יש שם כהנים אחרים רשאי להתחמק ע"י שיצא מביהכנ"ס קודם 'רצה' ולא יחול עליו חיוב הברכה, אך אם אין שם כהן אלא הוא, כתבו האחרונים[11] שיכוון לפסוק בין הפרקים[12] וישא כפיו, וכדין 'המשיב מפני הכבוד'.

ואם הוא עומד באמצע פסוקי דזימרה, יש לו לעלות לדוכן וכשם שמצינו שעולה לתורה כשאוחז באמצע פסוקי דזימרה[13], כמובן עדיף להפסיק בין הפרקים ולא באמצע הפרק, ולכן אם נמצא קרוב לסוף פרק, יסיימו.

כפי שהתבאר, בכל מקרה בו פוסק מתפילתו, על הכהן לעקור רגליו כשהש"ץ מגיע ל'רצה', שאל"כ יהיה מנוע מלעלות לדוכן. כמו כן כמובן עליו להקפיד לחלוץ נעליו וליטול ידיו, והחכם עיניו בראשו ואם רואה שיצטרך לעלות לדוכן באמצע התפילה יתקין עצמו מראש לכך.

סיכום: למנהג האשכנזים ש"ץ נושא כפיו גם כשישנם כהנים נוספים, ואילו למנהג הספרדים אינו נושא כפיו כשיש כהן אחר. העומד באמצע קריאת שמע וברכותיה והגיע הש״ץ לברכת כהנים ואין שם כהן מלבדו, יפסיק בין הפרקים ויישא כפיו. נחלקו הפוסקים אם כן הדין אף כשעומד באמצע שמונה עשרה, והמנהג להימנע מכך.

[1] ברכות לד ע"א:

[2] משנה ברורה סימן קכח ס"ק עו:

[3] סימן קכח סעיף כ:

[4] ויש שדייקו בלשון השו"ע שאף כשיש כהן אחד מלבדו מ"מ יעלה אף הש"ץ לדוכן, וכשיטת הראשונים שאין מצות נשיאת כפיים מתקיימת מדאורייתא בכהן יחידי:

[5] שער הציון שם ס"ק סד בשם הפרי חדש. ובילקוט יוסף סימן קכח סעיף נו פסק כשו"ע שאין לש"ץ לישא את כפיו כשיש עוד כהנים:

[6] שו"ע שם סעיף ח:

[7] שו"ע המקוצר סימן כ סעיף יח:

[8] מגן אברהם שם ס"ק מ בשם שו"ת הרדב"ז ח"ד סימן רצג:

[9] וכן הדין אף כשיש עוד כהנים ובכ"ז אמרו לו לעלות שאז חל עליו חיוב דאורייתא לברך. מגן אברהם שם:

[10] משנה ברורה שם ס"ק קו בשם היעב"ץ, ילקוט יוסף שם סעיף נז:

[11] שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן ז, וע"ש שהביא בשם הפוסקים שאף אם יש שם כהנים נוספים, מ"מ רשאי להישאר שם ולהתחייב בברכה:

[12] עיין בפסקי תשובות (שם אות סד) שהביא מהפוסקים שכשלא יכול לפסוק בין הפרקים יעלה לדוכן אף באמצע הפרק, ומ"מ אם יש שם כהנים אחרים אין לו להקל בכך אלא יצא מביהכנ"ס ויתחמק מהחיוב:

[13] כף החיים סימן נא ס"ק כה, ואפשר שאם יש להם כהן אחר יהיה רשאי להתחמק: