פרק ג

שאלה:האם חייל שהתפלל ביחידות, או במנין שלא נכח בו כהן, חייב ללכת לבית הכנסת הסמוך לבסיס בכדי לשמוע ברכת כהנים?

כיצד ינהג חייל הנאלץ לצאת מביהכ"נ סמוך לשעת ברכת כהנים, בכדי לשוב בזמן למחלקתו המכינה את מסדר הבוקר?

תשובה:יש מן הראשונים[1] שנקט שאף הישראל מצווה מן התורה להתברך ע"י הכהנים, עם זאת, רוב הראשונים[2] לא הזכירו כל חובה מן התורה לכך.

אכן, פשוט וברור כי ברכת ה' מושפעת עלינו ע"י הכהנים, כמו שנאמר: "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם", וממילא מי שנמנע מלהתברך הרי הוא כבועט בברכותיו של הקב"ה[3], אולם אין בכלל זה חיילים הטרודים במטלותיהם ובשל כך נמנעים מלהגיע לברכת כהנים, שהרי ודאי אינם חשובים כבועטים בברכה, יתר על כן, מבואר בגמרא[4] שברכת הכהנים חלה אף על העם שבשדות המנועים מפאת טירדת מלאכתם מלבוא לבית הכנסת.

חיילים הנאלצים לצאת לפני סוף התפילה צריכים להשתדל לצאת לאחר ברכת כהנים, במיוחד אם לא התברכו באותו יום, ומ"מ אם לא מתאפשר להם להישאר עד אחר ברכת כהנים, עדיף שיצאו קודם שיקראו לכהנים לברך, שכן אם יצאו לאחר מכן, נראה הדבר יותר כמזלזל בברכותיו של הקב"ה.

מנהג העולם שאם לא היו כהנים במנין מסוים, אין הולכים למנין אחר לשמוע ברכת כהנים, ואפשר הטעם לכך, שמכיון שעכ"פ הגיע למקום שיש בו מנין והשתדל בזה, אין צריך לחזר יותר. ואף שלגבי מי שעיתותיו בידו יש שכתבו[5] שראוי להשתדל להגיע שוב לביהכנ"ס בכדי להתברך פנים כנגד פנים, מ"מ נראה שחיילים אינם צריכים להשתדל בכך, מכיון שבדרך כלל אין עיתותיהם בידיהם.

סיכום: הנאלצים לצאת מבית הכנסת קודם סיום התפילה, ישתדלו להישאר ולזכות בברכת ה׳ המושפעת על ידי הכהנים, ומכל מקום אם אין באפשרותם להישאר עד אחר ברכת כהנים, עדיף שיצאו קודם שיקראו לכהנים לברך, שכן היוצא לאחר מכן נראה כמבעט בברכותיו של הקב״ה.

[1] ספר חרדים הובא בשערי תשובה ובהגהות רע"א ריש סימן קכח, ועיין אגרות משה ח"ה סימן כ אות כג. וע"ע בספר הליכות שלמה (פ"י סעיף ג) שיחיד העומד באמצע שמונה עשרה והחלו הכהנים לברך, ישתוק ויכוון לברכתם:

[2] ראה ערוך השולחן שם סעיף ד ושו"ת חתם סופר או"ח סימן קסז:

[3] ערוך השולחן שם, וראה ביאור הלכה שם סעיף כד ד"ה 'אם הם אנוסים':

[4] סוטה לח ע"ב וכן פסק השו"ע שם סעיף כד:

[5] עיין ספר פסקי תשובות שם הערה 8: