פרק כב

שאלה: חייל שניעור משנתו ועומד לעסוק בפעילות מבצעית ממושכת קודם תפילת שחרית, מתי ראוי לו לברך על הנטילה, האם מיד כשקם ונוטל ידיו או שמא לאחר זמן קודם התפילה?

האם חייל העומד להשתתף בפעילות אינטנסיבית וחושש שיימנע ממנו להתפלל, רשאי לברך על הנטילה?

תשובה: כתב השו"ע[1]: "יש נוהגין להמתין מלברך על נטילת ידיים עד בואם לבית הכנסת ומסדרים אותה עם שאר הברכות, ובני ספרד לא נהגו כן", ובארו המפרשים טעם הנוהגים לברך בביהכנ"ס לפי שלא חילקוה משאר ברכות השחר שתיקנו לברך שם בכדי להוציא את שאינו בקי, ועוד שלשיטת הרשב"א[2] תיקנו נטילה לפי שבשחר נעשה כברייה חדשה ומתקדש לעבודת הבורא, לפיכך הסמיכוה לשאר ברכות השבח.

והנה מנהג רבים[3] לברך מיד אחר הנטילה קודם הניגוב, אולם לדעת החיי אדם[4] אם עומד להתפלל רק לאחר זמן, אשר מן הסתם יצטרך שוב להכין גופו לתפילה - וממילא לשיטת הרא"ש שהנטילה תוקנה כהכנה לתפילה, אינו רשאי לברך בקומו אלא על הנטילה הסמוכה לתפילה - לפיכך במקרים אלו ראוי לו לדחות את הברכה ולסומכה לשאר ברכות השחר[5] ולתפילה, וכן מנהג רבים מהאשכנזים[6], אולם מנהג הספרדים[7] שאף שיעבור זמן רב עד התפילה, ואף שיודע שיצטרך לנקביו בינתיים, בכל זאת יברך סמוך לנטילה לפני הניגוב.

מאחר וכפי שהתבאר אין לברך אלא על נטילה המכינה לתפילה, ממילא אם יודע שייבצר ממנו להתפלל, הרי שאין לו לברך על הנטילה, אולם מציאות זו כמעט ולא תיתכן, שהרי ודאי יוכל למצוא מעט זמן ולו רק לתפילה או בקשה כלשהי, ואפילו שלא בנוסח שתיקנו חז"ל[8].

סיכום: השוהה זמן רב בין נטילת ידיים שחרית לתפילת שחרית, כך שמן הסתם יצטרך פעם נוספת להכין את עצמו לתפילה וליטול ידיו, למנהג רבים מהאשכנזים ימנע מלברך על הנטילה בעת קימתו ויברך על הנטילה הסמוכה לתפילה, ואילו מנהג הספרדים גם בכגון זה לברך לאחר הנטילה הסמוכה לקימתו. אם יודע שיימנע ממנו להתפלל, אין לו לברך על הנטילה, אולם למעשה מאחר שודאי יוכל למצוא מעט זמן ולו רק לתפילה מקוצרת או בקשה כלשהי, ואפילו שלא בנוסח שתיקנו חז"ל, יברך על הנטילה.

[1] סימן ו סעיף ב:

[2] המובאת לעיל תשובה א:

[3] ראה משנה ברורה שם סק"ט ועיין עוד בספר הליכות שלמה פ"ב סעיף כג, שהנוטל ידיו ויודע שיוצרך לנקביו לאחר מכן קודם התפילה, ימתין מלברך עד הנטילה השניה:

[4] כלל ז סעיף ו, הובא בביה"ל סימן ד סעיף א ד"ה 'ואפילו'. אולם מנהג המקובלים לברך לאלתר כשקמים בלילה ולא להמתין עד שעת התפילה, ואף שעוסקים בתורה ובתחינות ובקשות עוד זמן רב לאחר מכן. והוסיף הביה"ל שאם חושש שישכח מלברך לאחר זמן, יברך לאלתר, מה גם שאם לא יברך קודם התפילה - לא יוכל לברך לאחריה:

[5] בכדי לצאת אף ידי שיטת הרשב"א המבוארת לעיל. ביה"ל שם:

[6] ראה משנה ברורה סימן ו ס"ק ט:

[7] ספר הלכה ברורה שו"ת אוצרות יוסף סימן ז. וראה שולחן ערוך סימן מז סעיף יג:

[8] וכפי הנהוג שאף נשים שלא מספיקות להתפלל תפילה מסודרת ביום, מ"מ נוטלות ידיהן בברכה, ומן הטעם הנ"ל. עיין ספר אישי ישראל פ"ב סעיף כט: