פרק י

שאלה: האם חיילים הישנים באוהל המרוחק מן הברזייה מרחק רב, רשאים ללכת לשם ליטול ידיהם?

האם טירונים שזמנם קצוב ואשר הברזייה מרוחקת מהמאהל בו הם לנים רשאים לסדר מיטותיהם או להשתתף במסדר השכמה הנערך מיד לאחר ההשכמה קודם שיטלו ידיהם?

תשובה: יש מן הפוסקים[1] שהביאו את דברי הזוהר הקדוש שהמהלך ד' אמות ללא נטילת ידיים מתחייב בנפשו, אכן, יש שכתבו[2]  להקל בתוך הבית לילך אף יותר מד' אמות זאת על בסיס הגדר ש'כל הבית כד' אמות דמי', אולם כתבו הפוסקים[3] שאין להקל בכך אלא בשעת הדחק, ואכן מנהג רבים להכין קודם השינה כלי נטילה סמוך למיטה ובכך להרבות טהרה.

עוד מקובל בשם הגר"א שמשעה שגר הצדק ר' אברהם בן אברהם (הגרף פוטוצקי) מסר נפשו על קידוש השם נחלשה רוח טומאת הלילה בעולם ולכך יש שהקלו יותר בענין זה.

יש שלמדו[4] שההקפדה בזוהר היא על הליכת ד' אמות רצופות ולכך כתבו שכאשר מי הנטילה מרוחקים ממנו ילך כל פעם פחות מד' אמות עד אשר יגיע למים[5], ויש שהבינו שהטעם מצד שמשתהה מלהסיר מעליו את רוח הטומאה, ולכן אדרבה במקרה זה עליו לרוץ ולטהר עצמו, וכן נקט המשנה ברורה[6].

למעשה, מאחר ואוהל המגורים של החיילים רחוק מהברזייה, יטלו ידיהם סמוך לאוהל מחוצה לו[7], אולם אם נבצר זאת מהם, יוכלו להקל וללכת ליטול ידיהם בברזייה, ואף ניתן להקל בשעת דחק, כגון שאי עמידתו בזמן הקצוב תגרור ענישה, ולהשהות הנטילה עד אחר סידור המיטה[8] ומסדר השכמה הנערך מיד לאחר ההשכמה[9].

סיכום: לכתחילה יש ליטול הידיים מיד כשניעור משנתו, ואף יש להימנע מהילוך ד׳ אמות, או לכל הפחות מיציאה ממקום לינתו קודם לכן, ומכל מקום במקום צורך ניתן להקל בכך.

[1] ב"ח סימן ד אות א, משנה ברורה סימן א סק"ב, ועוד, אכן כבר כתבו הפוסקים שדין זה אינו מוזכר בתלמוד ובראשונים:

[2] שו"ת שבות יעקב ח"ג סימן א:

[3] משנה ברורה שם:

[4] הדעות השונות הובאו בשערי תשובה שם ס"ק ב:

[5] וכן נקטו הגר"מ אליהו בהערותיו לקיצור שו"ע סימן ב הערה ג, ושו"ע המקוצר סימן ב סעיף א:

[6] שם:

[7] ובגלל הרוח רעה שעליהם יש להקפיד מלשופכם במקום הילוך חיילים, עיין שו"ע סימן ד סעיף ט ומשנה ברורה שם ס"ק כא. ויש שכתבו שיש להימנע מלשופכם בקרקע הבית ואפילו ייבלעו שם לאלתר, עיין ספר אישי ישראל פרק ב הערה עה:

[8] ולענין לבישת בגדים קודם הנטילה, עיין מגן אברהם (סימן ד ס"ק א) שכתב להוכיח שמעיקר הדין ניתן להתלבש קודם הנטילה, הראיה שבגמרא (ברכות ס ע"ב) מבואר סדר ברכות השחר קודם הלבישה, וכן משהקפידו (שם נא ע"א) על הנוטל מלבוש משמשו קודם הנטילה, הרי שעצם הלבישה מותרת:

[9] כן הורה לנו הגר"א נבנצל, והעיר שיקפידו לא לנגוע בנקבי הפנים: