פרק יג

שאלה: האם ניתן ליטול ידיים כאשר ידיו מלוכלכות בגריז, שמן רובים, צבע הסואה וכד'?

תשובה: דבר שיש לו ממשות כטבעת, פלסטר[1], לכלוך שתחת הציפורן, גריז[2], צבע עבה וכד', מהווה חציצה לנטילת ידיים[3] כל שדרך בני אדם להקפיד עליו להסירו, או אפילו אין דרך בני אדם להקפיד עליו אלא שנמצא על רוב מקום הנטילה, ובמקום צורך ניתן להקל אם אין חציצה על אצבעותיו, גם אם יש חציצה על כף היד[4].

אכן, כתב השו"ע[5]: "היה אחד צַבּע והיו (מיעוט[6]) ידיו צבועות' אין הצֶבע חוצץ", וכן הדין בכל אומן שאין דרכו ודרך בני אומנותו להקפיד בכך[7]. לאור זאת חיילים, שעיסוקם מביאם תדיר למצבים בהם יש צבע וכד' על ידיהם, מאחר ואין דרכם להקפיד בכך אין זו חציצה עבורם, אולם פשוט שאם המדובר במציאות שידיהם התלכלכו ביותר, ודאי שמקפידים וממילא אינם רשאים ליטול כך את ידיהם.

סיכום: ידיים שיש עליהם דבר ממשות החוצץ מפני ביאת מים, אינן כשרות לנטילה אלא במידה ומורגל ואינו מקפיד בכך, וכן שאין החציצה אלא על מיעוט מהיד, ובמקום צורך ניתן להקל אם אין חציצה על אצבעותיו, גם אם יש חציצה על כף היד.

[1] הפוסקים חילקו בין תחבושות 'קבועות' כגבס וכד' שאין לחוש שיסירם וממילא מהווים חלק בלתי נפרד מהיד ואין להם גדר חציצה, ויתר על כן, אף אין צריך לשפוך עליהם מים, לבין תחבושות 'זמניות' העומדות להסרה ולכך מהוות חציצה. עיין שו"ע סימן קסא סעיף א ומשנה ברורה שם ס"ק ה וכן שו"ע סימן קסב סעיף י ומשנה ברורה שם ס"ק סח:

[2] נראה פשוט ששאריות שמן רובים וכד' לא נחשבות כבעלות ממשות ואין בהן דין חציצה:

[3] דיני החציצה לפרטיהם מבוארים בשו"ע סימן קסא:

[4] שהרי לדעת רבים אין צריך ליטול אלא עד סוף קשרי האצבעות, ראה שו"ע שם סעיף ד ושער הציון שם ס"ק ב:

[5] שם סעיף ב:

[6] ראה משנה ברורה שם ס"ק יב, שהרי אם הוא ברוב מקום הנטילה, הלא אף כשאינו מקפיד חוצץ, ועיין ביה"ל שם ד"ה 'והיו':

[7] משנה ברורה שם ס"ק יג: