פרק ה

שאלה: כיצד ינהגו חיילים שבידם כמות מים מצומצמת שאינה מספקת לנטילת ידי כל אחד בפני עצמו?

תשובה: שנינו במשנה[1]: "מי רביעית נותנים לידיים לאחד ואף לשניים, מחצי לוג - לשלושה או לארבעה (אנשים), מלוג - לחמישה לעשרה ולמאה (כלומר, לעיתים מספיקה כמות של רביעית הלוג (כחצי כוס מצויה) לנטילת ידי שני אנשים, וכוס מים מספקת אף לנטילת ארבעה אנשים, וכן על זה הדרך בכמויות גדולות יותר)", ועוד שנינו[2]: "נוטלין ארבעה וחמישה זה בצד זה או זה על גבי זה, ובלבד שירפו (ידיהם) שיבואו בהם המים".

ופסק השו"ע[3]: "היה רביעית מים בכלי ופשט אחד ידיו ואחר יוצק על ידיו, ובא שני ופשט ידיו למטה ממנו סמוך ליד הראשון, וקילוח יורד על ידו של ראשון ולידו של שני שלמטה ממנו - ידי שניהם טהורות, אף על פי שפיחת שיעור הרביעית כשהם מגיעים לידיו של שני, ידיו טהורות מפני שהם באים משיורי טהרה כו'. ועל דרך זה נוטלים מחצי לוג לשלושה ולארבעה, ומלוג לכמה בני אדם כו', ובלבד שירפו ידיהם בענין שיגיעו המים לכל אחד", וכבר התבאר[4] שבשעת דחק ניתן להסתפק בנטילת האצבעות בלבד.

הוסיפו הפוסקים[5] שבכדי להחשיבם כנטילה אחת ושלא ייפסלו המים מכח נטילת הראשון, על הנוטלים בדרך זו להקפיד גם שיהו הידיים סמוכות זו לזו בכדי שיחשבו כיד אחת, וכן עליהם להתכוון מתחילה להצטרף לנטילה אחת.

סיכום: במקום צורך רשאים מספר אנשים לפשוט ידיהם זה תחת זה וליטול יחדיו בקילוח אחד ובכך להסתפק בכמות מים קטנה – לשני חיילים רביעית לוג (חצי כוס מצויה), לארבעה חיילים חצי לוג (כוס מלאה), ומכמות של לוג מים (שמכילה שתי כוסות) ניתן ליטול ידי חיילים רבים, כל עוד כמות המים מספקת לשפיכת שתי פעמים לכל אחד.

[1] ידיים פ"א מ"א:

[2] שם פ"ב מ"ג:

[3] סימן קס סעיף יג ע"פ שיטת הרשב"א והרמב"ן, ברם יש להעיר שלרמב"ם ראב"ד ורבינו יונה לעולם אין נטילה בפחות מרביעית וכל דין 'שיורי טהרה' נאמר לענין אחר, עיין ביאור הלכה שם ד"ה 'ויש מתירין' וד"ה 'הואיל':

[4] בתשובה הקודמת:

[5] משנה ברורה שם ס"ק סח, עב ועט: