פרק ח

שאלה:האם בכדי לזמן חייבים כולם לאכול פת?

תשובה:נפסק בשו"ע[1]: "תשעה שאכלו דגן ואחד אכל כזית ירק[2] מצטרפין כו', ואפילו לא שתה עמהם אלא כוס שיש בה רביעית מכל משקה[3] חוץ מן המים כו', והוא שיהיה המזמן אחד מאוכלי הפת, ואפילו שבעה אכלו דגן ושלושה אכלו ירק מצטרפין, אבל ששה לא, דרובא דמינכר בעינן".

יש מהראשונים[4] שנקטו שאף לזימון בשלושה מועיל צירוף של אחד האוכל ירק, אולם רבים מן הראשונים[5] נחלקו על כך ונקטו שדוקא לענין זימון בעשרה שאף ללא אוכלי הירק יש עליהם חובת זימון, מועיל צירוף השאר להזכרת השם, משא"כ בזימון בשלושה, מאחר והסועדים מועטים, צריך שיאכלו כולם פת.

לפיכך הורה השו"ע[6]: "שנים שאכלו ובא שלישי, אם יכולים להזקיקו שיאכל כזית פת מוטב, ואם אינו רוצה לא יתנו לו לשתות או מאכל אחר, ואם אירע שנתנו לו כו', יזמנו עמו", וכן מנהג חלק מהספרדים[7], אולם למעשה רבים מן הפוסקים[8] מקילים אף לכתחילה לצרף שלישי שאכל ירק וכד'.

סיכום: לזימון בעשרה ניתן לצרף עד שלושה אנשים שאכלו ירק או שתו משקה (מלבד מים), ואילו לזימון בשלושה מנהג חלק מהספרדים שאין לצרף לכתחילה אלא מי שאכל פת, ומכל מקום מנהג האשכנזים ורבים מהספרדים להקל אף בכך.

[1] סימן קצז סעיף ב, ע"פ הגמרא ברכות מח ע"א:

[2] ואז חלה עליהם חובה להישאר לזימון ואינם רשאים לברך ולצאת (פסקי תשובות שם אות ג), אכן כתב המגן אברהם (שם ס"ק ט) שבדיעבד אם בירכו, שוב אין רשאים לזמן עליהם, ובכך שונה דינם מדין האוכל פת ובירך:

[3] כמבואר בתוס' (שם ד"ה 'תשעה') ששתייה בכלל אכילה היא, מלבד מים גרידא שכתב הב"י שאינם חשובים בכלל מזון, ועיין ספר וזאת הברכה פרק יד שאף במים ממותקים אין להקל:

[4] רא"ש שם פ"ז סימן כא, רבינו יונה שם לה ע"ב מדפי הרי"ף, ועוד, ושכן מפורש בירושלמי שם פ"ז ה"ב:

[5] תוס' שם, רי"ף שם, רמב"ם פ"ה מברכות ה"ח, ועוד:

[6] שם סעיף ג:

[7] כף החיים שם ס"ק כא, הערות הגר"מ אליהו לקיצור שו"ע סימן מה הערה יז:

[8] מגן אברהם שם ס"ק ט ע"פ כנה"ג, וכן פסקו המשנה ברורה שם ס"ק כב והגר"ע יוסף בהליכות עולם ח"ב עמוד נו. ובאר בשו"ת יחוה דעת (ח"ד סימן יג ד"ה 'ולפי זה') שהשו"ע הורה להימנע מצירוף האוכל ירק, לפי שלצד שהלכה כדעת הראשונים שלא נחשב צירוף, הרי שאין המזמן יכול להוציא בברכתו את הסועדים שעמו, ולפיכך כיום ניתן להקל, מאחר ובזמנינו כל אחד בין כך מברך לעצמו: