פרק ח

שאלה: האם מותר להתפלל במשטח רק"מ שבקצהו מוצבים שירותים 'כימיים'?

תשובה: בענין החיוב להרחיק מצואה כמלוא עיניו לצורך אמירת דבר שבקדושה נאמר בגמרא[1]: "איני, והא אמר רפרם בר פפא א"ר חסדא עומד אדם כנגד בית הכיסא ומתפלל (למרות שלכאורה הינו מאוס בשל הצואה המצויה שם), הכא במאי עסקינן בבית הכיסא שאין בו צואה, איני, והאמר רב יוסף בר חנינא בית הכיסא שאמרו אע"פ שאין בו צואה כו', אלא הכא במאי עסקינן בחדתי (שרק ייחדוהו לכך, אך עדיין לא השתמשו בו לדבר מאוס) כו'. אמר רבא הני בתי כיסאי דפרסאי (הבנויים באופן שהצואה מתגלגלת לאלתר למרחק) - אע"ג דאית בהו צואה כסתומין דמו".

ופסק השו"ע[2]: "אסור לקרות כנגד בית הכיסא ישן אפילו פינו ממנו הצואה, ויראה לי דהיינו כשאין לו מחיצות (כלומר, כל האיסור בשטח פתוח שרגילים לעשות בו צרכיהם, כפי שהיה נהוג בימי קדם להקצות לכך מקום בפרברי העיר), אבל אם יש לו מחיצות – אע"פ שיש בו צואה קורא כנגדו בסמוך ואינו חושש, כל שאין מגיע לו ריח רע". אולם פוסקים רבים[3] חולקים על חידוש מרן ונוקטים שכיון שמחיצות בית הכיסא נועדו לדבר מיאוס, הרי שהמחיצות עצמן מאוסות כ'גרף של רעי' ויש להרחיק מהן כמלוא עיניו אפילו אינן מלוכלכות ואין בהן ריח רע.

ברם, רבים מפוסקי דורנו[4] הורו שבימינו אין להגדיר את מבנה השירותים עצמו כדבר מיאוס, שהרי אין קירותיו מיטנפים, מה גם שבדרך כלל הקירות משמשים גם כקיר לחדר הסמוך ולא יוחדו לדבר מיאוס[5], יתר על כן, מאחר ובימינו הצואה נשטפת לאלתר, אפשר שדין השירותים כבית כיסא פרסי ורק לאסלה עצמה יש להתייחס כ'גרף של רעי' ואין לומר כנגדה דבר שבקדושה[6].

כל זאת לענין מבנה שירותים רגיל, אך לענין שירותים 'כימיים' נראה יותר להחמיר, שהרי מחיצותיהם מיועדים לאיחסון דבר מיאוס וממילא יהיה אסור להתפלל כנגדם אפילו במרחק רב, אא"כ דפנותיהם בנויות מכמה שכבות שאז ניתן להגדיר שרק למחיצתו הפנימית יש שם של דבר מיאוס, ואילו בקירותיו החיצוניים אין איסור[7].

סיכום: רבים מפוסקי דורנו מורים שאין מבנה השירותים מוגדר כדבר מיאוס, ורק יש להקפיד מלומר דבר שבקדושה כנגד האסלה עצמה. ברם, ראוי להחמיר ולהרחיק ממבנה שירותים ׳כימיים׳, מאחר והצואה מצויה בתוכם.

[1] ברכות כו ע"א:

[2] סימן פג סעיף א:

[3] ראה משנה ברורה שם ס"ק ה:

[4] עיין שו"ת ארץ צבי ח"א סימנים קי - קיא, חזון איש או"ח סימן יז אות ד, שו"ת מנחת יצחק ח"א סימן ס, שו"ת יביע אומר ח"ג סימנים א- ב, ספר הליכות שלמה פ"כ ס"ק לח, ועוד:

[5] ראה משנה ברורה שם בסופו:

[6] אלא אם כן נמצאת ברשות אחרת שאז תלוי במחלוקת הראשונים אם ראיית דבר מיאוס אוסרת אמירת דבר שבקדושה גם כשהוא ברשות אחרת, עיין לעיל סוף תשובה א:

[7] וכן הורה להיתר בשו"ת דבר חברון סימן עז, והוסיף שעוד יש להקל מצד שהמיאוס מתכסה שם לאלתר בנוזל כימי, והגר"ד יוסף בספר הלכה ברורה (סימן פג סעיף ג)  התיר בשופי לספרדים, וכתב שלאשכנזים - הרוצה להקל יש לו על מי שיסמוך, ועיין עוד בספר הצבא כהלכה פרק י סעיף יג ובספר פסקי תשובות סימן פג הערה 5: