פרק ג
שאלה: האם חייל שנאלץ מסיבות מבצעיות ללכת בלא כיפה רשאי לומר כך דבר שבקדושה?
תשובה: נאמר בגמרא[1]: "אמר רבי יהושע בן לוי אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה, שנאמר "מלוא כל הארץ כבודו". רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי (לא הלך) ארבע אמות בגילוי הראש, אמר: שכינה למעלה מראשי", ומסופר בגמרא[2] שגדולי ישראל הקפידו מלילך בגילוי הראש בכדי שתהא עליהם יראת שמיים.
נחלקו הדעות[3] אם דין זה הוא חיוב גמור בכל עת או דוקא בעת אמירת דבר שבקדושה ובכניסה לבית הכנסת או שמא הינו מידת חסידות שהתקבלה כמנהג מחייב, אכן למעשה פשוט וברור שבזמננו אין ללכת בגילוי ראש וכל שכן שאין להזכיר כך שם שמיים, ומבואר בפוסקים[4] שאף הנחת ידו על ראשו אינה מועלת אא"כ מכסה ראשו בשרוול החולצה.
לפיכך חייל הנמצא במצב אונס שאין באפשרותו לכסות ראשו בכובע וכד', ישתמש בבגד או כל חפץ אחר לכיסוי ראשו ויתפלל כך, אולם אם יש סכנה בדבר (כגון בפעילות 'מסתערבת' המחייבת היטמעות בשטח עוין), רשאי להתפלל בלא כיסוי ראש[5].
סיכום: אין ללכת בגילוי ראש, וכל שכן שאין להזכיר כך שם שמיים, אולם אם יש סכנה בדבר, כגון בפעילות המחייבת היטמעות בשטח עוין, ניתן אף להתפלל בגילוי ראש.
[1] קדושין לא ע"א:
[2] שבת קנו ע"ב, ועוד:
[3] עיין בענין זה בשו"ע סימן ב סעיף ו שאין ללכת ד' אמות בגילוי ראש, סימן צא סעיף ג שי"א שאסור להזכיר שם שמיים ולהיכנס לביהכ"נ בגילוי ראש, וסימן רו סעיף ג שאין לברך בגילוי ראש, ט"ז סימן ח ס"ק ג שבגילוי הראש יש משום הליכה בחוקות הגויים שכן מנהגם ובמיוחד בבית תפלותם, גר"א שם ס"ק ו שאינו חיוב מדינא אלא מידת חסידות. ועיין עוד שו"ת אגרות משה ח"ד סימן יא אות ג שכיום שניכר שאין הגויים מגלים ראשם משום חוק ע"ז אלא לצורך הנאתם אין בכך איסור מצד הליכה בחוקותיהם ובח"א סימן צג אף התיר הליכה בגילוי ראש לצורך פרנסה, מאידך לענין תפילה החמיר בח"ד סימן מ שהואיל ומקפידים הגויים על כך בבית תפלותם - המתפלל בגילוי ראש צריך לחזור על תפילתו, ובהליכות שלמה תפילה פ"ב סעיף טז שאינו צריך לחזור, ובאריכות בשו"ת יחוה דעת ח"ד סימן א וח"ה סימן ו, שו"ת יביע אמר ח"ו או"ח סימן טו וח"ט סימן א, בילקוט יוסף סימן צא סעיף ט, ועוד:
[4] שו"ע סימן צא סעיף ד ומשנה ברורה שם ס"ק י:
[5] שו"ת דבר חברון סימן ה. ועיין רמב"ם פ"ה מתפילה ה"א שאין כיסוי הראש מעכב במקום דחק או אונס, וכן פסק בספר ילקוט יוסף שם סעיף ז: