הקדמה
"ראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה, שזו מידה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלהים ואנשים"[1], מידה זו של הכרת טובה מהווה יסוד מוסד בעבודת ה' בכלל ובברכות הנהנין בפרט, על כן נאמר "אסור לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה כו', ואמר רבי חנינא בר פפא כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה כו'". לפיכך מאוד יש להקפיד בענין חשוב זה, ומיד בתום האכילה יש להזדרז בלא שהות כלל ולהלל בלב מלא תודה לאל הזן אותנו.
[1] ספר החינוך מצוה לג: