פרק א

שאלה: האם יש לברך ברכת שהחיינו על הגיוס לצבא?

תשובה: כתב הרמב"ם[1]: "כל מצוה שהיא מזמן לזמן, כגון שופר וסוכה ולולב כו', וכן מצוה שאינה תדירה ואינה מצויה בכל עת, שהרי היא דומה למצוה שהיא מזמן לזמן, כגון מילת בנו ופדיון הבן, מברך עליה בשעת עשייתה שהחיינו", וא"כ היה מקום לברך 'שהחיינו' על הגיוס לצבא מצד שזוכה להשתתף במלחמת מצוה של הצלת ישראל מיד צר וכיבוש הארץ, ומצוה זו הלא אינה מצויה תדיר, אולם למעשה אין לברך על כך, ראשית מצד שהגיוס עצמו אינו אלא הכשר למצוה זו[2], ושנית מצד שאין מברכים שהחיינו על מצוות שאין השמחה בהם שלימה, וכפי שמצינו שאין לברך ברכה זו על שחיטה וכד'[3].

סיכום: תיקנו חז״ל לברך ברכת שהחיינו על מצוה המתחדשת מזמן לזמן, ומכל מקום אין לברך ברכה זו על גיוס לצבא.

[1] פי"א מברכות ה"ט:

[2] אמנם מצינו בגמרא (סוכה מו ע"א) שניתן לברך שהחיינו על בניית סוכה או אגידת לולב, ואף שאינו עוסק אלא בהכשר המצוה, אולם למעשה לא נהגו כך, ראה שו"ע סימן תרמא סעיף א וסימן תרנא סעיף ו:

[3] רמ"א יו"ד סימן כח סעיף ב. וכעין זה מצינו בספר המאור (סוף פסחים) שבאר שאין לברך שהחיינו על מצות ספירת העומר לפי שקיום מצוה זו אינו מעורר שמחה, אלא אדרבה מזכירנו את חסרון ביהמ"ק, ויש אף המורים מטעם זה להימנע מברכת שהחיינו על מילה, ראה רמ"א שם סימן רסה סעיף ז. ועיין עוד בנימוקים ובראיות שלא לברך שכתב הרב רונצקי זצ"ל בספר כחיצים ביד גיבור ח"א עמודים 125-127, ובנימוקי הגר"ש אבינר שכן לברך בספר מחיל אל חיל ח"א עמודים 320-323 ובספרו על דגלו עמודים 162-164: