פרק ה

שאלה: האם חיילים הנחפזים לצאת לפעילות מבצעית רשאים לקצר את ברכת המזון, ואם כן כיצד?

תשובה: סדר ברכת המזון תוקן ע"י הנביאים[1] ויש בה ובנוסחה ענינים עמוקים, על כן קבעו חז"ל[2] "כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות - לא יצא ידי חובתו", אעפ"כ רשאים חיילים במקום צורך לסיים ברכתם לאחר "אל יחסרנו", שכן משם ואילך אינו מעיקר ארבעת הברכות שבברכת המזון אלא בקשות שנוספו בתקופה מאוחרת יותר[3].

עוד כתבו הפוסקים[4] שהאיסור לשנות ממטבע הברכה אינו מתיחס לכל לשון הברכה אלא לעיקר ענין הברכה, וכעין מה שנאמר בגמרא "כל שלא אמר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים - לא יצא ידי חובתו", ולפיכך הורו שבשעת דחק גדולה יאמר נוסח מקוצר הכולל את ברכת 'הזן' כולה[5], ולאחר מכן יאמר "נודה לך ה' אלהינו על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה ונתת לנו ברית ותורה ולחם לשובע בא"י על הארץ ועל המזון. רחם נא ה' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל מלכות בית דוד משיחך ותגדיל מהרה כבוד הבית ותנחמנו בכפליים בא"י בונה ברחמיו ירושלים, אמן. בא"י אמ"ה האל אבינו מלכנו המלך הטוב והמטיב לכל הוא הטיב הוא מטיב הוא יטיב לנו הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו לעד בחסד ובחן וברחמים ויזכנו לימות המשיח, עושה שלום כו".

סיכום: במקום צורך ניתן לסיים את הברכה לאחר ״אל יחסרנו״, וכשהשעה דחוקה ביותר ניתן אף להסתפק בברכת ׳הזן׳ ובנוסח מקוצר של כל אחת משאר הברכות (מובא בסוף הספר).   

[1] ראה ברכות מח ע"ב "משה תיקן לישראל ברכת הזן כו' יהושע תיקן להם ברכת הארץ כו' דוד ושלמה תיקנו בונה ירושלים כו'":

[2] שם מ ע"ב:

[3] ראה מגן אברהם בהקדמה לסימן קצב וערוך השולחן סימן קפט סעיף ז. ומ"מ ראוי לסיים בפסוק "עושה שלום", שאין חותמים תפילה אלא בשלום (ראה ספר פסקי תשובות סימן קפט אות ב):

[4] ראה מגן אברהם שם ושו"ע הרב סימן קפז סעיף ד:

[5] הואיל וכולה נסובה מענינה המרכזי של הברכה. ומ"מ עיין משנה ברורה (שם ס"ק ד) שניתן בשעת דחק אף לומר במקום ברכת הזן "בריך רחמנא מלכא מאריה דהאי פיתא בריך רחמנא דזן כולא", וכמבואר בגמרא (שם) ושו"ע (שם סעיף א) שבדיעבד יוצא בנוסח זה ידי חובת ברכה ראשונה: