פרק ג

שאלה: האם חייל רשאי לברך ברכת המזון בעמידה במהלך שמירה (כשהדבר מותר ע"פ נהלי הביטחון במקום)?

האם חייל שנחפז לדרכו במהלך תרגיל מסכם מוסק, רשאי לברך ברכת המזון תוך כדי הליכתו כשקשה לו להתעכב ולברך בישיבה?

האם חייל האוכל במארב, רשאי לברך ברכת המזון בשכיבה?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "אמר רבי אבהו ואמרי לה במתניתא תנא, האוכל ומהלך - מברך מעומד, וכשהוא אוכל מעומד - מברך מיושב, וכשהוא מיסב ואוכל - יושב ומברך. והלכתא בכולהו יושב ומברך", יש מן הראשונים[2] שכתב שאף את ברכת מעין שלוש יש לברך בישיבה, ויש שכתבו[3] שדוקא בברכת המזון שחיובה מן התורה החמירו והצריכו לישב.

ופסק השו"ע[4]: "בין אם היה הולך כו' או עומד או מיסב, כשמגיע לברך צריך לישב, כדי שיוכל לכוין יותר. וגם לא יהא מיסב, שהוא דרך גאוה, אלא ישב באימה. (והוסיף הרמ"א: הגה כו', מיהו אם לא עשה כן, אפילו בירך מהלך, בדיעבד יצא). יש אומרים שגם ברכת מעין שלוש צריך לאומרה מיושב. אם היה מהלך בדרך ואוכל, אין צריך לישב ולברך, לפי שאין דעתו מיושבת עליו. אסור לברך והוא עוסק במלאכתו".

לפיכך יש להקפיד לברך בישיבה דרך יראה ויישוב הדעת, ברם, אם הישיבה גורמת לו להיסח דעת, כגון שמהלך בדרך והעיכוב קשה מאוד עליו, רשאי לברך תוך כדי הליכה (או נסיעה), אולם העירו האחרונים[5] שאם חנה במהלך הדרך וסעד בישיבה, הרי שלרוב מעיד הדבר שאינו טרוד כל כך מלשהות, ועל כן אף יברך בישיבה. אומנם כשנחפז לדרכו במהלך תרגיל מוסק, וקשה לו להתעכב ולברך ברכת המזון בישיבה, יש להקל לברך בהליכה לאור דברי הרמ"א הנ"ל, היות שהוא שעת הדחק וכדיעבד דמי.

ולענין ברכה בשכיבה יותר יש להחמיר, הואיל ואינה דרך כבוד, ומ"מ כשנבצר ממנו לברך באופן אחר, כגון ששוהה במארב, רשאי להקל, אך מ"מ עדיף שיברך כשהוא מוטה על צידו, שאז אינו דרך שחץ כל כך[6].

סיכום: יש להקפיד לברך בישיבה דרך יראה, ברם, אם אין באפשרותו לשבת במהלך השמירה, יברך בעמידה, וכשהישיבה גורמת לו להיסח דעת, כגון שבמהלך תרגיל מוסק נחפז מאוד לדרכו, רשאי לברך תוך כדי הליכתו. הנאלץ לברך בשכיבה במארב, יברך במידת האפשר, כשהוא מוטה על צידו.

[1] ברכות נא ע"ב:

[2] רמב"ם פ"ד מברכות ה"א:

[3] תוס' שם ד"ה 'והלכתא':

[4] סימן קפג סעיפים ט- יב:

[5] משנה ברורה שם ס"ק לו בשם החיי אדם, ועיין במשנה ברורה סימן קפד ס"ק ז שבשעת הדחק, אינו חייב לחזור למקום אכילתו לצורך ברכת המזון:

[6] עיין שו"ע סימן סג סעיף א. ואף שאינו יכול לכוון כראוי, כיוון שדעתו טרודה בפעילות המבצעית בה הוא עוסק, רשאי לברך ברכת המזון וכל שכן שאר ברכות שחיובן מדרבנן. ראה שו"ע סימן קפה סעיף ד וסעיף ה, ובביאור הלכה ד"ה או שהיה שיכור, ששיכור רשאי לברך ברכת המזון וכן שאר ברכות, בשונה מתפילה, כיוון שבברכת המזון אינו עומד לפני המלך. ובשו"ע הרב שם (סעיף ה) ביאר שרק בתפילה ובקריאת שמע צריך לכוון באופן מיטבי, ואילו בבברכת המזון ושאר ברכות די בכוונה כל שהיא: