פרק ה

שאלה: חייל שנאלץ לדלג על ברכות השחר, כגון שהגיע באיחור לתפילה, או כגון ששב מפעילות מבצעית בשעות הבוקר המאוחרות ומיהר להתחיל תפילתו קודם שיעבור זמן תפילה, האם רשאי לברכם לאחר התפילה?

תשובה: יש מן האחרונים[1] שנקטו שאם לא ברך ברכות השחר קודם התפילה לא יוכל לברך לאחריה ברכת 'אלהי נשמה' לפי שיצא ידי חובתה בברכת 'מחיה המתים' שבתפילת 'עמידה' שתוכנה כלול בה, ויש מן האחרונים[2] שהסתפקו אף ביחס לברכות אחרות מברכות השחר שמא יוצא ידי חובתם בחלקים אחרים בתפילה[3], לפיכך לכתחילה[4] יש להקפיד לומר את כל ברכות השחר לפני התפילה, ואף אם מוכרח לדלג בכדי להתפלל בציבור יקפיד לכל הפחות לברך קודם התפילה את ברכת 'אלהי נשמה', אך אם נזכר באמצע התפילה שלא ברכם – אם ניתן יברכם במקום שנזכר[5], ואם לאו יתכוין מפורשות בברכת 'מחיה המתים' שאינו רוצה לצאת ידי חובת ברכת 'אלהי נשמה' ולאחר התפילה יברך את כל הברכות[6].

אכן בדיעבד שלא ברכם קודם התפילה או במהלכה כנ"ל, יש מפוסקי אשכנז[7] הנוקטים שיוכל לברך את כל הברכות כולל 'אלהי נשמה', ויש המורים[8] לברך את כולם מלבד 'אלהי נשמה' שמברכה ללא שם ומלכות, וכן מנהג הספרדים[9] והתימנים[10] לברכם מלבד ברכת 'אלהי נשמה' ולפי שספק ברכות להקל.

ולענין ברכות התורה, מנהג האשכנזים שאם לא בירכם קודם התפילה יתכוון לצאת בברכת 'אהבת עולם' ('אהבה רבה') וילמד מיד לאחר התפילה, ואילו לדעת הגר"ע יוסף עדיף שיברכם בין הפרקים. עיין בפרק ד תשובה ב. ולגבי ברכת 'על נטילת ידים', ודאי שאין לברך אותה לאחר התפילה, ולמנהג הספרדים יוכל לברכה אפילו בין הפרקים, מפני שהיא מצוה עוברת.

סיכום: יש להקפיד ולומר ברכות השחר, ולכל הפחות את ברכת ׳אלהי נשמה׳, קודם התפילה. בדיעבד  כשלא ברך קודם התפילה, יברכם לאחריה, מלבד ברכת ׳אלהי נשמה׳ שיברכנה בלא הזכרת שם ומלכות.

[1] פרי חדש (ע"פ הירושלמי ברכות פ"ד ה"ב "הניעור משנתו צריך לומר בא"י מחיה המתים") הובא במשנה ברורה סימן נב סק"ט:

[2] ערוך השולחן שם סעיף ח:

[3] כגון ברכת 'הנותן לשכוי בינה' שיוצא בברכת 'יוצר המאורות', וברכת 'מתיר אסורים' שיוצא בברכת 'אתה גיבור':

[4] כן הכרעת המשנה ברורה שם:

[5] דהיינו, אם אוחז בפסוקי דזימרה לדעת רבים יאמרם בין הפרקים (ראה ספר אשי ישראל פ"ה סעיף כז), ויש אומרים שלא יפסיק בפסוקי דזימרה אלא יאמרם לאחר התפילה, מלבד ברכת 'אלהי נשמה' שיאמרנה בין ישתבח לקדיש שלפני יוצר הואיל ומותר להפסיק שם לדבר מצוה (ראה שו"ת יביע אומר ח"ד או"ח סימן ז אות ה וילקוט יוסף סימן מו סעיפים כב כג, וע"ש שכתב שאף אם התחיל כבר ברכות ק"ש, יאמר את ברכת 'אלהי נשמה' בין הפרקים של קריאת שמע, ולפי שחשובה מצוה עוברת שלא יוכל לברכה לאחר התפילה, וחולק על דעת המשנה ברורה שבדיעבד ניתן לאומרה אחר התפילה):

[6] מלבד ברכות התורה ו'על נטילת ידיים' וכדלהלן:

[7] כן דייק המשנה ברורה סימן נב ס"ק ט מסתימת הרמ"א סוף סימן נב:

[8] כן הורה לנו הגר"א נבנצל:

[9] שו"ת יחוה דעת ח"ד סימן ה, ילקוט יוסף סימן מו סעיף כד:

[10] שו"ע המקוצר סימן ז סעיף ז: