הקדמה

מיוחד הוא סדר החיים הישראלי שהפעולה הראשונה הנעשית עם שחר היא אמירת תודה, "מודה אני לפניך מלך חי וקיים וכו'", ולאחר מכן ברכות השחר.

פשטות עניינן של ברכות השחר הוא כברכות הנהנין, מברך על היקיצה 'פוקח עיוורים', על הנאת המלבוש 'מלביש ערומים', וכד', אולם מנהג ישראל תורה שאף מי שלא נהנה בעצמו ובפשטות לא התחייב בברכות אלה, מ"מ מברכן[1]א, זאת לפי שמשבח לקב"ה על שברא צרכי העולם ועשה כל הטובות והחסדים האלו, המבט הישראלי אינו מצטמצם בד' אמות הפרטיות אלא פונה אל העולם כולו ומכיר בחסד ה' על הכול. ממוצא דבר למדנו על ייחודן של ברכות אלה ועל גודל החשיבות לאומרן בכוונה טהורה ובכובד ראש.

[1] [א]עיין בענין זה בתשובה א: