פרק ד

שאלה:האם ניתן לשכן חיילים באוהל שיוחד לביכנ"ס במאהל פלוגתי?

האם יש מניעה מלנהוג שחוק וקלות ראש במשרד שמתפללים בו בקביעות תפילת מנחה?

תשובה:מבואר בגמרא[1] שאף שמתפללין ברחבת העיר בתעניות ומעמדות, אין בה משום קדושה, לפי שאינה מקום תפילה אלא באקראי בעלמא, וכן פסק השו"ע[2]: "רחבה של עיר, אף על פי שמתפללין בה בתעניות, אין בה משום קדושה מפני שהוא עראי. וכן בתים וחצרות שמתקבצים בהם להתפלל באקראי אין בהם שום קדושה (משנה ברורה[3]־ וכל שכן כשהמקום משמש למטרות נוספות)".

עוד כתב השו"ע[4]: "השוכרים בית ומתפללין בו, אין לו דין בית הכנסת".

ונחלקו אחרונים בביאור דין זה, יש שפירשו[5] שכל שכירות נחשבת עראית, כיון שאין להם בעלות בקרקע. ויש שפירשו[6] שדין השו"ע עוסק בקהילה הנתונה תחת שלטון עוין שאסר להם להתפלל בפומבי, ושעל כן אף בביכנ"ס שכור אין קביעות כלל, שאפשר שישביתוהו לאלתר[7], אך אם שכרו בגלוי ביכנ"ס לתקופה קצובה[8] וזהו מקום תפילתם, הרי ששכירות דינה כקנין וחלה שם קדושה.

ברם, כתבו האחרונים[9] שכל שמראש קבע שתפילתו שם זמנית, לא חלה קדושת ביכנ"ס גמורה, ומותר לאכול ולהשתמש שם, ורק שימוש של קלות ראש כחשבונות וכל שכן דברי ביזיון אסורים שם.

לפיכך מבנה שיוחד לתפילה לפרק זמן מוגבל – באותה תקופה אין לנהוג בו ביזיון, אך מותר בשאר תשמישים, אולם אם השימוש בו לתפילה הוא עראי, וכל שכן אם גם משתמשים במבנה שאר תשמישי חול, פשוט שלא חלה בו כל קדושה.

ללא קשר לדין זה יש להקפיד מלנהוג ביזיון כנגד חפצי קודש, לפיכך אסור להתפשט או לעשות צרכיו כנגד ספרים אא"כ כיסה אותם, ואם יש שם ס"ת - יש לעשות מחיצה בפניו.

סיכום: מבנה שיוחד לתפילה לפרק זמן מוגבל – באותה תקופה אין לנהוג בו ביזיון, אך מותר בשאר תשמיש חולין, אולם אם השימוש בו לתפילה הוא עראי, וכל שכן אם גם משתמשים במבנה שאר תשמישים, לא חלה בו כל קדושה (אלא שמכל מקום יש להימנע מלנהוג ביזיון כנגד חפצי קודש).

[1] מגילה כו ע"א:

[2] סימן קנד סעיף א:

[3] שם ס"ק ב:

[4] שם סעיף ב:

[5] משנה ברורה שם ס"ק ד, בשם הלבוש:

[6] ביאור הלכה שם ד"ה 'השוכרים', בשם עולת תמיד:

[7] ומ"מ כתב המהרי"ט (ח"ב יו"ד סימן ד) שכל עוד מתפללים שם, ינהגו בו קדושה, ורק משיעזבו פוקעת קדושתו:

[8] ראה פמ"ג (משבצות זהב שם ס"ק א) שכתב "כששוכרין על חודש או שנה הוי עראי, משא"כ כששוכרין על זמן רב יש בו קדושה רק לא כביכנ"ס":

[9] ביאור הלכה סימן קנא סעיף יא ד"ה 'להשתמש', וכעין זה במשנה ברורה סימן קנג ס"ק נא. ועיין ב"ח (סימן קנג סוף אות ז) שבאר שאף שאין מועיל תנאי להשתמש בביכנ"ס (ראה באריכות בתשובה הקודמת), מ"מ היינו דוקא כשרצונו לאפשר תשמישי חולין בביהכנ"ס תוך כדי השימוש בו לתפילה, אך אם מתנה שיהיה ביכנ"ס גמור עד זמן פלוני, הרי שתנאו חל לכו"ע (וקצת משמע מדבריו שעד אותו זמן הינו ביכנ"ס לכל דבר):