פרק ב

שאלה:האם מותר לאכול 'סעודה שלישית' בבית הכנסת?

תשובה:נאמר בגמרא[1]: "תנו רבנן בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש אין אוכלין בהן ואין שותין בהן ואין ניאותין בהם ואין מטיילין בהם ואין נכנסים בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים כו', אמר רבא חכמים ותלמידיהם (במקום דחק[2]) מותרים (באכילה ושתיה)", וכן פסק השו"ע[3].

כתבו האחרונים[4] שהלומדים הותרו בכך, לפי שאם יצטרכו בכל פעם לילך לאכול ולשתות בביתם ייבטלו מלימודם, אולם דוקא תשמישים הנצרכים להם ביותר הותרו, אך שאר צרכים, כגון ליכנס בו בגשמים מפני הגשמים - אף לת"ח נאסר, וכל שכן שאין כל היתר בדברים שיש בהם משום שחוק וביזיון.

היתר זה נאמר לא רק לצורך תלמוד תורה אלא גם לענין שאר מצוות, שהרי מצינו בירושלמי[5] שהצריכו לבדוק בדיקת חמץ בבתי כנסיות לפי שאוכלים שם סעודות שבת וראשי חדשים, וכן משמע שהיו אוכלים שם כשמתקבצים לעבר השנה[6], ומכאן פשט המנהג[7] להתיר לערוך בביהכנ"ס סעודות מצוה[8] כסעודה שלישית וסעודת סיום ש"ס וכד', ובפרט כשנאמרים בהן דברי תורה, אלא שיש להיזהר משיכרות שחוק וקלות ראש.

סיכום: פשט המנהג להתיר לערוך בבית הכנסת סעודות מצוה כסעודה שלישית וסעודת סיום ש״ס וכד׳, ובפרט כשנאמרים בהן דברי תורה, אלא שיש להיזהר משחוק וקלות ראש.

[1] מגילה כח ע"א:

[2] כן מוכח בגמרא שם שאף רבא לא נהג היתר אלא במקום דחק:

[3] סימן קנא סעיף א:

[4] מגן אברהם שם ס"ק ב. ועיין ביאור הלכה (שם ד"ה 'ואין') שאף מי שלומד שלא בקביעות יכול לאכול קימעא, שחשוב צורך מצוה בכדי שלא ייבטל מלימודו:

[5] פסחים פ"א ה"א:

[6] ירושלמי סנהדרין פ"ח ה"ב:

[7] ראה שו"ע שם סעיף ד ומשנה ברורה ס"ק כ, ובאריכות בשו"ת יחוה דעת חלק ג סימן י ובשו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן כו אות ב:

[8] בשו"ת שרידי אש (ח"א סימן טז) ביאר שבאכילה רגילה בביכנ"ס יש משום קלות ראש ועל כן הותרה דוקא כשיש בעצמותה מצוה, אולם אכילת ת"ח בביכנ"ס אינה אלא צורך מצוה, ולכך לא הותרה אלא בדרך דחק, לפי שבדרך זו כבר אין בה קלות ראש: