פרק מח

א. אסור לאדם לעסוק ולדבר בשבת בדברים שחל איסור לעשותם בשבת, כגון לתאם נסיעה עם חבירו במוצ"ש, אלא שכל האיסור הוא דוקא כשניכר הדבר שעוסק בענינים אסורים, אך מעיקר הדין אין איסור להרהר בלבו או לדבר ברמיזה בענינים אלו (כך למשל מותר לשאול את חבירו אם הוא 'מגיע' במוצ"ש למקום פלוני, ולומר לו שברצונו 'להצטרף' אליו, והלה יבין שכוונתו לרמוז לו שהוא מעונין לנסוע עמו).

לצורכי ציבור ומצוה מותר אף לעסוק ולדבר בשבת בדברים שחל איסור לעשותם בשבת, אלא שלכתחילה אין להקל בזה אלא בדבר שיש בו תועלת בשבת עצמה. על כן מותר למפקדים ולחיילים לשוחח בשבת בענינים מקצועיים ולהעשיר את ידיעותיהם המקצועיות, הואיל ויש בדבר חשיבות ותועלת גם בשבת עצמה.

לעומת זאת משום איסור הכנה מקודש לחול, אסור למפקד לערוך תדריך לקראת המשך השבוע, וכל שכן שאין לערוך לסגל סיור שטחים כהכנה להמשך השבוע. אולם אם מפקד נזכר בשבת בהוראת בטיחות שהודעתה נחוצה לקראת תרגיל שיערך לאחר השבת, וחושש שלא יתאפשר לו לבצע זאת לאחר מכן, רשאי להנחותה (בע"פ) בשבת, הואיל ואי ידיעתה עלול להביא לסיכון חיי אדם. עם זאת, בשל חשיבות השמירה על קדושת השבת במיוחד במסגרת הצבאית, מאוד יש להשתדל להימנע מעיסוק בענינים מעין אלו במהלך השבת, מה גם שהדבר נוגד את פקודות הצבא, על כן למעשה במקרים חריגים יש להיוועץ ברב היחידה ולשקול בזהירות ומתינות את מידת נחיצותם ודחיפותם.

ב. אסור להתעמל בשבת, ובודאי שאין לערוך מד"סים, ברם, חייל פרטי המתענג מההתעמלות עצמה (ולא רק שמח בחיזוק גופו), רשאי להקל בכך בדרך אקראי, ואף זאת תוך זהירות מפגיעה במנוחת השבת וכבודה, וכמובן תוך זהירות משאר איסורים, כאיסור יציאה מחוץ לתחום, או כאיסורים הקשורים לרחיצת הגוף בשבת.

ג. חייל החפץ לקבל בשבת ממתקים מהשק"ם הפלוגתי לצורך השבת, רשאי לעשות זאת, ובלבד שיימנע מהזכרת עניני התשלום בשבת, ורק יאמר לאחראי שאת כל הנושא יסכמו ביניהם לאחר השבת.

אסור למדוד ולשקול בשבת (אף במכשירים שהפעלתם אינה כרוכה בשום איסור), לפי שרגילים לעשות כן לצורכי מסחר, ויש בזה משום עובדין דחול, ומ"מ הקלו חז"ל במדידה לצורכי מצוה, לאור זאת, הנצרך לבצע מדידות בשבת לצרכים מבצעיים, אינו צריך להשתדל לבצעם בשינוי, ואפילו כשעיתותיו בידו.

ד. מותר לבצע בשבת פעולות קלות כאמירה, שינה, או הילוך, לצורך חול, ובלבד שלא יהא ניכר שנועדו לצורך הכנה, ואילו פעולות משמעותיות יותר כהעברת ציוד והדחת כלים, נאסרו, למעט אם נועדו לצורך השבת ויש בהן תועלת נוספת למוצ"ש.

לפיכך, מותר להביא יין ובשמים לצורך הבדלה, כשעוד היום גדול, הואיל וניתן לתלות שנועדו לשימוש בשבת, ולא ניכר שנועדו לצורך מוצ"ש. בדומה לזה מותר לוודא שתיית חיילים בשבת, לצורך אגירת נוזלים לקראת אימון מפרך במוצ"ש, שכן נראים כשותים מפאת חולי או צמא. אמנם, לא יאמרו בפירוש שהדבר נועד לצורך מוצ"ש, ואף לא יהיה ניכר עליהם שצער יש להם בשתייה זו, וששותים באופן מאולץ לצורך מוצ"ש, ולאור זאת לא יקיימו 'מסדרי שתייה'.

לעומת זאת, אסור לבצע בשבת פעולות הערכות להמשך השבוע, כלבישת מדים והכנת כריכים לצורך 'מסע' שיערך במוצ"ש, או כנשיאת חפצים ולימוד חומר עיוני (כציר ניווט וכד') לצורך ימי החול (אא"כ יש ערך בידיעת החומר כבר בשבת עצמה).

עם זאת, בדוחק ניתן לבצע בשבת פעולות הכנה לצורך הצלה מהפסד, ועל כן מותר למגויס בשבת ליטול עימו חפצים נחוצים כבגדים וכד' להמשך השבוע, ואפילו ברור לו שלא יצטרך להם בשבת עצמה, שהרי בלעדיהם יקשה עליו להתנהל, ונחשב לו הדבר כמקום הפסד. (ולענין אפשרות צירוף חפצים או יין להבדלה לרכב הנע בהיתר מחוץ לעירוב ומחוץ לתחום, עיין לעיל פרק לו תשובה ו ופרק מה תשובה יב).

מעבר לכל זה, יש לציין שככלל, בשל חשיבות השמירה על מנוחת השבת במיוחד במסגרת הצבאית, מאוד יש להשתדל להימנע מביצוע כל פעילות במהלך השבת, ואפילו כשיש צורך גדול בדבר, מה גם שבחלק מהדוגמאות הנ"ל, הדבר נוגד את פקודות הצבא, על כן למעשה במקרים חריגים יש להיוועץ ברב היחידה ולשקול בזהירות ומתינות את מידת נחיצותם ודחיפותם.