פרק לט

א. בלא צורך מבצעי, אסור לתקוע מסמר בקיר, לקבוע לוח (מעץ, קרטון וכד') במקום שימשה שהתנפצה (בכדי למנוע חדירת רוח לחדר), או לסתום חור בקיר באמצעות בגד בלאי, כל שכוונתו לקובעם שם לתקופה ממושכת, ועל דרך זו אין להציב דלת על ציריה, חלון במסילתו, או להשיב ידית דלת שנשמטה למקומה (ואף חל עליהם איסור מוקצה).

אולם ניתן להקל בהשבת ידית שמתפרקת תדיר (שאז דעתם עליה, ואינה נאסרת משום מוקצה), כל שברור שהחיבור הינו רופף וזמני, וכעין זה מותר להציב באופן עראי בגד (כמעיל, שק"ש וכד') במקום שימשה שהתנפצה במגדל שמירה וכד', שהרי ברור שאינו מבטלו שם לתקופה ממושכת.

ב. אסור לחבר חלקי כלי בחוזקה זה לזה, ועל כן בנסיבות מבצעיות יש להשתדל להקדים פעולות כדפיקת מחברים וחיזוק ברגי מזקו"ם הרק"ם, כמו גם הברגת כוונת, ציין לייזר, או ידית הסתערות לנשק, ובאותה מידה הברגת אנטנה למקומה, או חיבור שרשורי מקלע זה לזה, ולבצען קודם השבת. אכן, פשוט שבמקום צורך מבצעי ניתן לתקן ולהרכיב כלים בשבת, ומ"מ ראוי להשתדל לכל הפחות לבצע בשינוי את הפעולה האחרונה המשלימה את התיקון ומכשירה את הכלי לשימוש.

לעומת כל זה אין משום איסור בונה בחיבור זמני של שני כלים גמורים זה לזה באמצעות לחצנים, פינים, ומַחְברים למיניהם, על כן מותר לקבע פריסקופ למקומו בתא הנהג, או אלונקה וג'ריקנים למקומותיהם ברק"מ, וכשנצרכים בשל נסיבות מבצעיות לקבע ציוד לחימה מוקצה למקומו, כמכשיר קשר לתושבתו, או מקלע לכָּנַּה, ניתן לקבעו כדרכו, ואין צורך להרכיבו בשינוי.

ג. מותר לפתוח מיטה מתקפלת או אלונקה בשבת, ובנסיבות מבצעיות אף אין צורך להשתדל להכניס מחסנית לנשק בשונה מדרכו בחול, שהרי כן דרך שימושו (מה גם שבשל סיבות בטיחותיות, כמעט תמיד הכנסת המחסנית נעשית באופן זמני בלבד), ובשל טעם זה נראה שהנצרכים בשל נסיבות מבצעיות להעביר חוטר (בנק"ל או בתותח) בשבת, ולא נערכו לכך מבעוד יום, רשאים להרכיב את החוטר בשבת כדרכם בחול, שהרי נעשה לזמן קצר בלבד (ומ"מ יימנעו מהידוק הפרקים זה לזה, וכן ישתדלו לדחות את פירוקו עד לאחר השבת).

אולם אסור לפרק ולהרכיב נשק בשבת, שהרי הדבר מצריך ידע ומיומנות כמעשה אומן, ונעשה בחיבור חזק, ומ"מ הנצרכים לכך מסיבות מבצעיות, ישתדלו לכל הפחות לסיים את מלאכת הרכבת הנשק בשינוי (עוד בענין פירוק וניקוי נשק, עיין להלן פרק מא תשובות א-ב).

ד. מותר לחדד בשבת את מיקוד המשקפת כדי להתאימה לצפייה למרחק הנדרש. כמו כן, הנצרך בשל נסיבות מבצעיות לאפס את נשקו בשבת, רשאי להסיט את חלקי הכוונת המתכווננים כדרכו בחול.

ה. במקום צורך מבצעי יש להעדיף בניית אוהל מתקפל (שחלקיו מחוברים זה לזה באמצעות צירים, ללא צורך בפעולות חיבור, קשירה, ותקיעה באדמה) על פני שאר אוהלים, וכשאין הדבר מתאפשר, יש להעדיף בניית אוהל עראי, שדעתו ודרך העולם לבנותו לזמן קצר (כאוהל צוות או צילייה), על פני בניית אוהל קבע, שדעתו או דרך העולם לבנותו למספר ימים (כאוהל המגורים המצוי בבסיסי הקבע), שאיסורו מן התורה (אולם אם בשל כך יצטרך לתקוע יותר יתדות בקרקע ולקשור יותר קשרים, אזי פשוט שיש להעדיף את הבנייה הכוללת פחות איסורים).

בכל מקרה יש להשתדל לבנות את האוהל שלא כדרכו הרגילה, ועל כן במידת האפשר יפרסו תחילה את יריעות הצילייה באוויר ורק לאחר מכן יעמידו את העמודים תחתיהם (ועיין עוד להלן פרק מ סעיפים א-ב בענין סוגי הקשרים האסורים והמותרים בשבת).

מותר לאחוז שמשונית מעליו, בכדי להצל על גופו, אך אסור להניח קרטון קשיח על גבי מסגרת, בשביל להגן מפני החמה והגשמים, אף שמעמידו באופן עראי בלבד, וכל שכן שאסור לפרוס צילייה אף בלא מחיצות, אולם מותר לפרוס מחדש צילייה שנפלה, אם נשאר בחללה טפח, ובלבד שלא יעמידנה ליותר משבוע, כאשר במקום לקושרה ליתדות ייצבה באמצעות הנחת ג'ריקנים כבדים על שוליה.

עוד יש להוסיף שאין בכלל איסור זה פריסת יריעת מגן על גבי ציוד רגיש, או רשת הסוואה על גבי רק"מ (אף שפעמים פריסת יריעות אלה גוררת אגב כן יצירת חלל תחתיהם), למעט אם נועדו ליצור חלל מוצל (כפי שמצוי לפעמים, שפורסים את רשת ההסוואה בכדי ליצור צל תחתיה, וכמו שנוהגים לפרוס יריעת ברזנט על גג אביר). ברם, פשוט שאם הוצרכו לפורסם לצרכים מבצעיים, מותר לשבת בצילם גם שלא לצורך מבצעי.

ו. מותר להוסיף בשבת תוספת עראית על אוהל קיים, לכן ניתן לפרוס באופן זמני, יריעת ברזנט על גבי גג שיש בו חורים, או על גבי עמדה המוצלת ברשת הסוואה אך אינה מוגנת מפני גשם. ועל דרך זו מותר לייצב באופן עראי, יריעה קשורה שאחד מצידיה ניתק מעגינתו, או לפרוס יריעה המגולגלת על דופן הנגמ"ש אם תלויים בה מראש חבלים המיועדים לסייע בפריסתה (אולם כמובן שאין היתר לתקוע יתדות ועמודים בקרקע לצורך זה). ומותר לפרוס צילייה זמנית כהמשך לגגון שהיה בנוי מבעוד יום, אולם אין היתר זה חל על תוספת לבליטה היוצאת ממבנה או רק"מ, כשלא נועדה כלל לשמש לאוהל.

כמו כן, מותר לייצב את עמודו המרכזי של אוהל עראי, אם התמוטט באופן חלקי אך נותר שם חלל טפח, וכל שכן שניתן לייצב אוהל כזה באמצעות מתיחת חבלי העיגון המיועדים למטרה זו. אולם לכתחילה ראוי להימנע ממתיחת חבלי אוהל קבע, לפי שיש המורים שהדבר נחשב כחלק ממעשה הבנייה, ורק מתירים להניח חפצים כבדים (שאינם מוקצה) על שולי היריעות בכדי למנוע את המשך התמוטטותו.

ז. מותר להקים שולחן או ספסל באמצעות הנחת פלטה על גבי מעמדי ברזל ('חמורים') או ארגזי פעולה וכד', הואיל והפלטה לא נועדה להאהיל על החלל שתחתיה.

לעומת זאת, המקימים מיטה באמצעות הנחת דיקט רחב על גבי מסגרת ברזל, יקפידו לכתחילה לאחוז תחילה את הדיקט באוויר ולאחר מכן יכניסו את המסגרת תחתיה (שהרי המיטה משמשת גם לאיחסון חפצים תחתיה), ברם, במקום צורך ניתן להקל בכך, כל שרגלי המיטה צרות, ורק אם מציב את הדיקט על רגליים רחבות הבנויות כמחיצות (כגון על גבי ארגזי פגזים וכד'), יקפיד על ההקמה בסדר הנ"ל.

ח. סיכום: אסור להעמיד בשבת 'מחיצה המתרת' ענין הלכתי, כגון מחיצה שנועדה להכשיר סוכה, או להתיר טלטול בשבת (אבל מותר לומר לגוי לתקן חוט עירוב שנקרע בשבת). לעומת זאת, מותר להקים בשבת מחיצה ארעית שנעשית לצניעות גרידא, כמחיצה בין גברים לנשים לצורך שמיעת דרשה, או לצורך תפילה, וכן מחיצה ארעית (כגון קרטון קשיח) הנעשית לצורך מחסה מפני פגעי מזג האויר, ובשעת הדחק אף מחיצה ארעית לצורך עשיית צרכיו בפני ספרי קודש, או לצורך אמירת דבר שבקדושה בסמוך לדבר מיאוס (כל שהרחיק למקום שכלה הריח), לפי שאז אין מחיצה זו מועלת בתורת 'מחיצה המתרת', אלא בתורת כיסוי.

ט. מותר להוריד את יריעות האוהל בשבת, כל שהרגילות לשוב ולהרימן לעיתים קרובות, ובמקום צורך ניתן לסמוך על הפוסקים המקילים, ולהורידן גם כשסביר שלא ישוב להרימן בקרוב.

י. הנדרש, בשל נסיבות מבצעיות, ל'דלג' עמדת תצפית לאתר חליפי, או לפרק (מטעמי ביטחון מידע וכד') אוהל ששהה בו כח חילוץ, רשאי לסותרם (ואף לעקור יתדות ועמודים התקועים בקרקע) כדרכו בחול, שכן אין איסור מן התורה, אלא כשסותר בכדי לשוב ולבנות באותו מקום באופן טוב מן הראשון.