פרק כט

א. מצוה על כל אדם לעסוק בעצמו בצרכי שבת, ובמיוחד נכון הדבר באותם מצבים שאין לו ידיעה ברורה שצרכי השבת מוסדרים עבורו, אכן, אפילו מי שצרכי השבת מוסדרים עבורו ראוי שיקנה או ייחד לכל הפחות מאכל כלשהו לכבוד השבת.

אף חיילים הנתונים במצבי דחק, כחיילים הניזונים מספר ימים כולל שבת ממנות קרב בלבד, יכולים לשמור אחד המאכלים החביבים לשבת, ובכך לשנות לשבח, ולו במעט, את הרכב מזון הסעודה בשבת, ולקיים בכך את מצות עונג שבת.

ב. מצות הכנת צרכי השבת מתחילה ביום ששי עם שחר, אלא שאין להקדימה לתפילת שחרית. בשעת הדחק, כשיש לחוש שלא יוכל לתקן לאחר התפילה את צרכי השבת הבסיסיים (כלחם, יין, בשר ודגים), רשאי להקדימם אפילו אם בכך לא יתאפשר לו להתפלל לאחר מכן בציבור. אך אם הללו מוכנים לו ורק רוצה להדר בעוד תענוגי שבת, אינו רשאי לבטל תפילה בציבור כדי לקנותם, אך רשאי לקנותם לפני התפילה אם לא ישיגם לאחריה. אם יש לחוש שלא יספיק להכין ביום ששי את צרכי השבת כראוי, ודאי עדיף שיקדים הכנותיה ליום חמישי, במיוחד נכון הדבר ביחס לחיילים שאין עיתותיהם בידיהם.

ג. אין לצאת ביום ששי למקום מרוחק לשבות שם, במידה ולכשיגיע בשעה מאוחרת לא יספיק להכין את צרכי השבת כראוי. כמו כן יש לעורר לנהוג בצורה מושכלת ולהימנע מיציאה מאוחרת לדרך, העלולה להביא חלילה לידי חילול השבת, ובענין זה יש להוסיף שפקודות הצבא מחייבות שעיתוי שחרור החיילים לשבת יהיה באופן שיוכלו להגיע לבתיהם שעתיים קודם השבת.

ד. מצוה לכבד את השבת בהופעה ראויה כדרך שמקבל פני המלך. לפיכך, חייל שבאפשרותו הדבר ילבש מדי א' בשבת ויצחצח נעליו, ובאם לא ניתן הדבר יחליף למדי ב' נקיים (וישתדל לשפר מעט את הופעתו, כגון שיחבוש כיפה לבנה וכד'), ואם אין באפשרותו להחליף כלל את בגדיו, יראה לכל הפחות לסדר לבושו דרך כבוד (ובמקרה זה שנשאר בבגדי חול, יותר יש להקפיד על דין הגמרא למשמש בגדיו ערב שבת עם חשיכה שלא יהיה בהם דבר מוקצה וכד').

פשוט שבכלל מצות כבוד השבת לפעול במידת האפשר לניקוי המקום וסידורו באופן הראוי והמכובד.

ה. מצוה לרחוץ גופו, או לכל הפחות פניו ידיו ורגליו, במים חמים (ובדוחק אף בפושרים) לכבוד השבת, ואם חושש שלא יתאפשר לו לרחוץ ביום ששי, רשאי להקדים הרחצה אף ליום חמישי כמה שיותר קרוב לשבת, ושכשנבצר ממנו לרחוץ ביום ו', כגון ששב מפעילות מבצעית סמוך לשקיעה, ירחוץ פניו ידיו ורגליו בליל שבת (באופן המותר ע"פ ההלכה, ראה פרק לח סעיף א).

חייל שגופו ובגדיו מלוכלכים ביותר עד כדי פגיעה בכבוד השבת, יתקלח ויחליף בגדיו אף אם בשל כך יפסיד תפילת מנחה בציבור.

ו. מתקנת עזרא להימנע מעיסוק בכיבוס ביום ו', אולם במקום צורך ניתן להקל בכיבוס במכונה, לפי שאינו גורם טירדה רבה, ובשעת דחק, שלא יימצאו לו מדים נקיים להמשך השבוע, ניתן אף להקל בכיבוס ביד, ובמיוחד כשנצרך לבגדים אלה לשבת.

חייל שהגיע לביתו סמוך לכניסת השבת, ונזקק לכבס בגדים להמשך השבוע, רשאי להקל ולהפעיל את מכונת הכביסה (או הייבוש) לפני כניסת השבת, למרות שפעולתה תימשך בשבת, אם כיבוסם וייבושם לאחר השבת מהווים עבורו טרחה גדולה. (אך כמובן שאסור לפתוח את דלת המכונה, כשהדבר כרוך בהדלקה או כיבוי של נורת ביקורת, ובכל מקרה חשוב לזכור שאסור לטלטל בגדים רטובים, או לתלותם לייבוש, כמבואר להלן פרק לח סעיף ז).

ז. מפאת כבוד השבת, יש להימנע ביום ששי (בכל היום) מעריכת סעודה חגיגית, ומצוה אף להימנע ברבע האחרון של היום מסעודת קבע שרגיל בה בחול, ברם, אין בכלל זה אכילה קלה לנצרך לכך. לפיכך, חיילים ששבו מפעילות מבצעית סמוך לכניסת השבת, רשאים לאכול מעט בכדי להשקיט את רעבונם, אך יזהרו מאכילה מרובה שתמנע מהם לאכול לאחר מכן את סעודת השבת לתיאבון.

ח. יש להימנע מעשיית מלאכה (כ'שיפצור' האפוד, או טיפול שבועי ברק"מ) ברבע האחרון של יום הששי, אם לא במקום צורך מבצעי (או במידה ויש לחוש שאם יימנע מעשייתה בערב שבת, יהיה עליו לבצעה בשבת), אך ניתן להקל במלאכת עראי (כתפירת כפתור וכד'), או אף במלאכה פשוטה שנועדה לצרכי מצוה או לצרכי רבים.