פרק יז

א. לכתחילה אין להיכנס עם נשק לבית כנסת, אולם חיילים הנצרכים מסיבות בטחוניות או בטיחותיות לשאת את נשקם, רשאים להקל בכך, ומכל מקום ישתדלו לכסותו במעיל וכד׳, ובמידה ועל פי הנהלים ניתן הדבר, יצניעוהו באופן אחראי בבית הכנסת מאחורי מחיצה וכד׳.
אף המתפלל חוץ לבית הכנסת (כגון הנאלץ להתפלל במגורים) יימנע במידת האפשר מתפילה כשנשק גלוי לצידו.
ב. פשט המנהג להתיר לערוך בבית הכנסת סעודות מצוה כסעודה שלישית וסעודת סיום ש״ס וכד׳, ובפרט כשנאמרים בהן דברי תורה, אלא שיש להיזהר משחוק וקלות ראש.
ג. במצבי דחק גדולים, כגון לצורך הלנת אזרחים שנאלצו להתפנות מבתיהם וכד׳, ניתן (תוך היוועצות במורה הוראה) לסמוך על שיטות המקילים ולהתיר שימושי חולין בבית כנסת שנבנה על תנאי זה, אולם שאר תשמישי חולין כהרצאות וכד׳, וכל שכן כשיש בהם קלות ראש, אין להתיר כלל.
ד. מבנה שיוחד לתפילה לפרק זמן מוגבל – באותה תקופה אין לנהוג בו ביזיון, אך מותר בשאר תשמיש חולין, אולם אם השימוש בו לתפילה הוא עראי, וכל שכן אם גם משתמשים במבנה שאר תשמישים, לא חלה בו כל קדושה (אלא שמכל מקום יש להימנע מלנהוג ביזיון כנגד חפצי קודש).
ה. אין להיכנס לבית הכנסת להנאת עצמו, כגון בכדי לחסות בו מפני החמה או הגשמים, ומכל מקום במקום צורך כגון בכדי לקרוא לחבירו, או בשעת דחק כגון שאין לו מחסה אחר, ניתן להקל שילמד מעט או יאמר פסוק וכד׳ עם כניסתו ואגב זה ישהה שם, ובלבד שלא ינהג כן דרך קבע.
ו. אין להטעין טלפונים וכד׳ בבית הכנסת, ומכל מקום במקום צורך ניתן להקל במכשירים שנועדו לצרכים צבאיים. אכן, חיילים המתפללים בבית הכנסת רשאים אגב כן להקל בענין זה, ובלבד שלא תיגרם בכך אווירה של קלות ראש בבית הכנסת.
ז. נראה שבאיחסון צנוע של תשמישי מצוה בבית הכנסת אין צד של קלות ראש, ועל כן ניתן להקל בכך במקום צורך.
ח. מצוה להתפלל בבית כנסת, במקום צורך ניתן להקל ולהתפלל במקום אחר, אך יש להקפיד לקבוע את התפילה במקום ראוי ומכובד.
ט. אף ברהיטים שניכר שהוקדשו לבית הכנסת יש להיזהר מלנהוג ביזיון.
י. במקום צורך ניתן להעביר חפצי מצוה כסידורים וטליתות בתוך ארון קודש נייד, ומכל מקום אין להניחם שם דרך קבע.

עקבו אחרי הרבנות הצבאית: