שאלות ותשובות נפוצות לקראת תענית אסתר ופורים תשפ"ו 2026

תענית אסתר חלה השנה ביום שני' י"ג באדר תשפ"ו, 02/03/2026. הצום מתחיל בעלות השחר (04:32) ומסתיים בצאת הכוכבים (17:58). ע"פ פקודת מטכ"ל, יש לאפשר לכל חייל המעוניין בכך לצום, ויש לפוטרו במהלך הצום מכל פעילות, בדגש על אימוני שיגרה שהוא אינו מחוייב להשתתף בהם במהלך הצום.

כל חייל שעוסק בפעילות מבצעית ובטחונית - פטור מן הצום. בכלל זה: חיילים העוסקים בלחימה או שמצויים מעבר לגב"ל, וכך גם חיילים העוסקים במשימות ביטחון שוטף או אף במשימות אבטחה במחנות עורפיים. כמו כן, מכונאים העוסקים בהשמשת כלי רכב, רק"ם וכלי טיס, וכל מי שנדרש לפעילות פיזית הקשורה למאמץ המבצעי - לא יצום.

חיילים המבצעים משימות עורפיות המסייעות ללחימה ותומכות אותה, כמו למשל צוותי חמ"ל, יתמידו במלאכתם גם בתענית אסתר. אך אם הצום פוגע בתפקוד, רשאים לאכול ולשתות. למעשה, יש להיוועץ ברב היחידה בכל מקרה לגופו, כדי לבחון את אופי הפעילות. וככלל חשוב לציין, שתענית אסתר קלה משאר התעניות, והקלו בה יותר. 

בתענית אסתר, נוהגים לתת תרומה לצדקה: 'זכר למחצית השקל'. ניתן לתת תרומה זו מתחילת חודש אדר, אך נהגו במידת האפשר להסמיכה לפורים. יש שנהגו לתת סמוך לתפילת מנחה ויש שנהגו לתת לפני קריאת המגילה. מנהג האשכנזים לתת שלושה מטבעות של חצי שקל, ומנהג הספרדים לתת כשווי מחצית השקל של התורה, דהיינו שווי של עשרה גרם כסף טהור (כ-80 ₪). מי שלא הספיק לפני פורים - יכול להשלים עד סוף חודש, ואף מאוחר יותר. 

ברוב הערים והמקומות נקיים את מצוות פורים השנה ביום שלישי, י"ד באדר תשפ"ו, 03/03/2026. בירושלים וביישוב הר גילה, חוגגים את הפורים למחרת, ביום רביעי, ט"ו באדר תשפ"ו, 04/03/2026. 

ישנן מספר ערים במדינת ישראל שבהן חוגגים את פורים בי"ד באדר, אך קוראים את המגילה שוב (בלי ברכות) גם למחרת בט"ו באדר, ובכלל זה: טבריה (בעיר התחתית), יפו, צפת, חברון (קרית ארבע), לוד, עכו ועוד. 

בשטחי רצועת עזה, מקיימים את מצוות הפורים ביום י"ד בלבד. 

במקרה כזה עלולים להיפטר לגמרי מפורים, כי בי"ד באדר - החייל שהה בירושלים; ואילו בט"ו באדר, הוא יוצא ממנה. לכן, יוכל לבקש החייל ממפקדיו, בתיאום עם רב היחידה, להישאר יום נוסף בבית, כדי שיוכל לקיים את מצוות הפורים בזמנן - בירושלים, ורק לאחר מכן לשוב ליחידתו. פרטים נוספים על חיילים שנוסעים לירושלים וממנה - ניתן למצוא בקובץ "הלכה כסידרה" לחג הפורים. 

את המגילה קוראים בערב (לאחר צאת הכוכבים), ולמחרת בבוקר שוב. ניתן לקרוא את קריאת הערב כל הלילה, עד עלות השחר; ואת קריאת היום לאורך כל היום, עד לשקיעה. ביחידות צה"ל, מתקיימות קריאות מגילה מרכזיות, כדי שכל חייל וחיילת שמעוניינים בכך יוכלו לשמוע את המגילה ולצאת ידי חובה.

הקורא את המגילה מברך לפניה את ברכות 'על מקרא מגילה' ו-'שעשה ניסים'. בלילה, מוסיפים גם את ברכת 'שהחיינו', ולמנהג האשכנזים מוסיפים את ברכת 'שהחיינו' גם ביום. במניין משותף, חייל אשכנזי יברך 'שהחיינו' לפני קריאת המגילה, אף אם איננו בעל הקורא, ויש לכוון בברכת 'שהחיינו' גם על שאר מצוות היום. 

נשים חייבות בקריאת המגילה בברכותיה בדיוק כמו גברים, "שאף הן היו באותו הנס".

אם קראו את המגילה במניין, מברכים לאחר הקריאה את ברכת 'הרב את ריבנו', ויש מהספרדים והתימנים שנוהגים לברך ברכה זו גם כשקוראים את המגילה ביחידות.

המאחר לקריאת המגילה, יברך את ברכות המגילה בעצמו, ויקרא בזריזות את תחילת המגילה מתוך המגילה המודפסת שלפניו, עד שיגיע למקום שהציבור קוראים, ובלבד שישמע את רוב המגילה (מתחילת פרק ה') מפי הקורא ממגילה כשרה.

חייל שנאלץ לצאת מבית הכנסת לפני סוף הקריאה, אם שמע את רוב המגילה (עד סוף פרק ה') מפי בעל הקורא, יכול להשלים את שאר הקריאה ממגילה מודפסת, אך למנהג רבים לא יברך לאחריה את ברכת 'הרב את ריבנו'.

בכל מקרה, מי שחיסר מהמגילה אפילו מילה אחת ולא השלים אותה מהמגילה שהוא מחזיק ואפילו היא מגילה מודפסת, לא יצא ידי חובה. לפיכך, חייל שלא שמע היטב מספר מילים מהמגילה בגלל רעש, או שקצת "התעפץ", ישלים את המילים שהחסיר. אם סיים את הקריאה ורק אחר כך נזכר שדילג - לא יצא ידי חובתו. 

לא ניתן לצאת ידי חובה במגילה מודפסת, או במגילה דיגיטלית. לכן, חייבים ליצור קשר עם רב היחידה מבעוד מועד, ולוודא היכן המגילה. הרבנות הצבאית מספקת מגילות כשרות לכלל חיילי צה"ל בכל מקום שבו הם נמצאים. 

חיילים שיש להם מגילה כשרה, ואין ביניהם חייל הבקי בקריאת המגילה בטעמים, יקרא אחד מהם בלי טעמים, תוך שימת לב מירבית שלו ושל השומעים לכך שאינו טועה בקריאה, בניקוד ובהטעמת המילים באופן המשנה את המשמעות. במידה ואין באפשרותו לקרוא באופן שלא יטעה בטעויות המשנות את משמעות המילים, יקרא בלא ברכה. 

חיילים שאין מצוי להם בעל קורא הבקי בקריאה כראוי, רשאי אחד מהם לשמוע את קריאת המגילה באוזניות וכדומה, ולהקריא כך לציבור מתוך מגילה כשרה. ככל האפשר ישמיע את ההקלטה בעוצמת קול נמוכה, שלא תפריע לציבור לשמוע את בעל הקורא, ולא תמנע מבעל הקורא לשמוע את עצמו.  

כן - קוראים מגילה גם ביחידות, אולם לרוב הדעות לא מברכים אחרי הקריאה את ברכת: "הרב את ריבנו". 

מלבד קריאת המגילה, מוסיפים 'על הניסים' בתפילת שמונה עשרה, אך אם שכח - אינו חוזר. בבוקר קוראים בתורה את פרשת "ויבא עמלק", ומי שלא שמע את פרשת "זכור", יתכוון לצאת ידי חובה בקריאת התורה הזאת. 

חובה לתת שתי "מתנות לאביונים": שווי של סעודה מינימלית (כ-15 ש"ח) לכל עני. חייל שחושש שלא יתאפשר לו לתת מתנות לאביונים בפורים, ימנה שליח, ואפילו בטלפון, שימסור לעניים את המתנות בפורים מטעמו.

ניתן אף למסור את המתנות לשליח קודם פורים, והוא יתן אותן לאביונים בפורים. חייל שלא מתאפשר לו לתת מתנות לאביונים ביום פורים, אפילו באמצעות שליח, יְזַכֶּה בפורים את הכסף לעניים על ידי מישהו אחר. ואם הדבר אינו מתאפשר, יפריש את הכסף עבור העניים, וישמור אצלו עד שישתחרר לחופשה ויתן את הכסף לעניים. 

כמו כן, חובה לתת משלוח מנות: לפחות משלוח אחד, שכולל שני מאכלים טעימים ומוכנים לאכילה. לכתחילה, ראוי שכל חייל יקנה או יביא איתו מביתו 'משלוח מנות', כדי לתת לאחד מחבריו. אך כשלא הספיק, ניתן לקיים את המצווה בהעברת מנת האוכל שלו לחבר שלו. גם את מצוות משלוח מנות ניתן לקיים על ידי שליח שימסור את המתנות בפורים.