הקק"ץ שמשלב בין צוער, לוחם ורב הגיע לסיומו עם 78 קצינים חדשים

78 צוערים חדשים סיימו ביום רביעי שעבר את קורס הרבנים הצבאיים בגבעת התחמושת: הצעיר שבהם בן 23, והמבוגר מעל גיל 50. על כתפיהם נחשפו דרגות הסגן והסרן (בהתאם לגילם), כשבקהל מאחוריהם נשמעו קריאות "אבא!" מפי ילדיהם הנרגשים.

"הקורס המיוחד הזה נפתח לפני 20 שנה, בהנחיית הרבצ"ר דאז, תא"ל אביחי רונצקי", פותח רס"ן (במיל') י', מ"פ בקורס הרבנים הצבאיים, "אני זוכר שהוא הגיע לישיבה בה למדתי בעבר, ואמר שהוא רוצה לעשות מהפכה ברבנות הצבאית - להכשיר רבנים קרביים, לוחמים של ממש. הוא ביקש ממני ומחבריי, להתגייס לקורס, ואכן כך היה".

בסיום הקורס של רס"ן (במיל') י', התמנה להיות רב של גדוד קרבי - ומה שנדרש מקצין שכזה נוגע בהרבה עולמות תוכן. "מקצוע הרב הוא כפול", אומר לי סרן (במיל') ד', בוגר הקורס גם כן, "הרב הוא קצין לכל דבר ברגל אחת, וברגל השנייה, הוא מתפרס על מגוון תחומים מקצועיים: החל מדאגה לפרט בענייני דת, שמירת כשרות ונוהלי שבת בצה"ל, וכמובן, דבר מאוד מרכזי וחשוב בתקופתנו, זה גם חיזוק הרוח והמענה האמוני לחיילים".

"מקצוע הרב הוא כפול: קצין ברגל אחת, וברגל השנייה מתפרס על דאגה לפרט, כשרות ושבת, וחיזוק הרוח והמענה האמוני לחיילים, דבר מאוד מרכזי בתקופתנו"

לכן, ההכשרה בת ה-6 שבועות מחולקת לשניים: 3 שבועות של תוכן פיקודי, ממש כמו בבה"ד 1, ו-3 שבועות של תוכן מקצועי, שיכשיר את הצוערים להיות רבנים מן המניין. ואומנם המערכת הצבאית אינה זרה לרובם, ובכל זאת, במובן הפיקודי היה לסגל ההכשרה לא מעט לחדש לצוערים. 

"כשאתה לא חושב בראש של קצין, יש סוגיות שלא מטרידות אותך. הצפנו כל מיני נושאים שהם מעולם לא עסקו בהם, למרות שמדובר באנשי מילואים, בוגרי צבא. קצין צריך לראות את המשימה בצורה הרבה יותר מרחבית, ולהבין היטב את המכלול", מסביר המ"פ. 

וכאן, מגיע לידי ביטוי החיבור בין קצין-לוחם, לרב. "לכולם ברור שלוחם בגדוד מתמרן לא אמור לצום ביום כיפור, למשל. אבל מה בעניין חייל תומך לחימה, כמו מש"ק לוגיסטיקה או רס"פ?", מדגים רס"ן (במיל') י' סוגיה, "כשהרב הוא גם מפקד מהמניין בגדוד, הוא מכיר את הסיפור המבצעי השלם, ויכול לספק תשובה הרבה יותר מדויקת לשאלה הלכתית כזו. אם הוא יודע שיוצאים להתקפה גדולה בבוקר, למשל, הוא יכול להנחות את החייל לשתות ולאכול על אף שאינו נלחם בעצמו". 

"כשהרב הוא גם מפקד מהמניין בגדוד, הוא מכיר את הסיפור המבצעי השלם, ויכול לספק תשובה מדויקת בהרבה לשאלה הלכתית"

למעשה, המלחמה מעצימה הרבה מאוד סוגיות הלכתיות שונות - במורכבות שלהן, אבל גם בתדירות שבה הן עולות. "לאור המציאות, הכינו אותנו כבר מתחילת הקורס לטיפול בחללים: אחד התפקידים המרכזיים של הרב בגדוד. אחרי הצוות הרפואי, הוא זה שמגיע ראשון לחלל בזירה, דואג לזיהוי, לשיחלוף מעבר לגבול ולהמשך טיפול במחנה שורה", מציין סרן (במיל') מ', בוגר נוסף של הקורס. 

כל אלה ועוד, הסתכמו בשבוע שעבר לתרגיל אחד עצים במיוחד, שנמשך יום ולילה ביער בן שמן. "הצוערים ניווטו בחוליות לאורך כל הלילה, ובכל כמה קילומטרים הם 'נתקלו' בתחנות, שבהן חיכו להם נציגים מענפים שונים ברבנות הצבאית: החל מענף כשרות שהם פגשו במטבח צה"לי, דרך זו"ק (זיהוי וקבורה), ועד הלכה", מפרט המ"פ. 

את המסע הם עברו תוך סחיבת ציוד מלא, שכולל גם תיק תא"ח (תחנת איסוף חלל). "מי שמשובץ בגדוד מתמרן הוא לוחם לכל דבר ועניין", מבהיר סרן (במיל') מ', "אנחנו, הרבנים הצבאיים, אומנם לא מנהלים את הלחימה, אבל אנחנו מוכשרים פיזית לשדה הקרב כדי שנדע לקפוץ לכל נקודה שאליה ניקרא". 

"אנחנו אומנם לא מנהלים את הלחימה, אבל אנחנו מוכשרים לשדה הקרב כמו כולם, כדי שנדע לקפוץ לכל נקודה בשטח שאליה ניקרא"

העיקרון הזה בדיוק הנחה את רוב המתגייסים לקורס הנ"ל. המ"פ וסרן (במיל') מ' היו שניהם לוחמים בשריון, סרן (במיל') ד' שירת ועודנו משרת בגדוד חילוץ של פיקוד העורף, ושלושתם שבו לשירות מילואים קרבי - בכובע מקצועי אחר. 

"כשפרצה המלחמה, ממש בער לי לחזור ולקחת חלק במה שאני יכול", משתף סרן (במיל') מ', "בהתחלה עשיתי כ-500 ימי מילואים בהגמ"ר (הגנה מרחבית) בשומרון, אבל אני בכלל מחנך במקצוע - והרגשתי שאני יכול לתת יותר מעצמי בתחום שלי. לכן הגעתי לפה".

סרן (במיל') ד' מתאר חוויה מעט אחרת: "גם אני בא מעולמות החינוך, ובמילואים שימשתי כרב של הגדוד בפיקוד העורף כבר כמה שנים בפועל. החלטתי הפעם לעבור הסמכה ייעודית, ולעשות את זה באמת כמו שצריך. בעיניי, יש כאן אינטנסיביות שלא קיימת באזרחות - בטח בתקופת מלחמה".

ואכן, על הרב הגדודי מוטלת האחריות לדאוג למענה הלכתי-אמוני לכלל החיילים תחתיו. "הצבא זו קהילה", מציין סרן (במיל') ד', "נמצאים כאן כל חלקי העם: דתיים וחילונים, נשים וגברים, יהודים ולא יהודים. הרב הוא של כולם - ולמדנו במשך 6 שבועות לתת מענה לכל פלח באוכלוסייה". 

"הצבא זו קהילה, והרב הוא של כולם: דתיים וחילונים, נשים וגברים, יהודים ולא יהודים. למדנו לתת מענה לכל פלח באוכלוסייה"

לקבלה למסלול המיוחד הזה 3 שלבים: מעבר תנאי סף, מבחן עיוני ויום מיון שכולל ראיון וסימולציות שונות, ביחיד ובקבוצות. "נדרשות קודם כל מספר שנים של לימודים בישיבה גבוהה, שעליהן אתה נבחן מאוחר יותר, כדי לקבוע בוודאות שלמדת תורה והלכה. לבסוף, את מי שעבר את השלבים הקודמים, מראיינים נציגי הרבנות הצבאית. ביום הזה גם עוברים סימולציות, משחקי תפקידים ומשימות קבוצתיות - כיוון שהתפקיד דורש יכולת ורבלית ובין-אישית גבוהה מאוד", מסביר המ"פ.

בהמשך, כ-20 אחוזים מבוגרי ההכשרה צפויים להתנדב לשירות קבע, בעוד היתר ימשיכו לסבבי מילואים לצד גדודיהם. "מה שכל כך מיוחד כאן", משתף סרן (במיל') מ' בגאווה, "שרובנו אחרי סבב חמישי, שישי או שביעי - שמניחים הכול בצד באמצע החיים, לוקחים על עצמם אתגר נוסף, וחוזרים לשירות עוד יותר משמעותי".