ימים ראשונים - מאמץ הסיוע לחללי צה"ל
ימים ראשונים - מאמץ הסיוע לחללים האזרחיים
ימים ראשונים - היערכות לתמרון
שלושת השבועות שבין מתקפת הפתע בשמחת תורה לבין תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה, היו פרק זמן של דריכות־שיא, כאב עצום והתגייסות מוחלטת. בשלב זה פעלה הרבנות הצבאית בארבעה מאמצים:
המאמץ הראשון במחנה שורה, שם התמודדו כוחות הרבנות עם המשימה הקשה מנשוא של זיהוי החללים הצבאיים והבאתם לקבורה. בימים אלו הפך מחנה שורה ללב הפועם והמדמם של העורף הישראלי. אנשי הרבנות הצבאית, בסדיר ובמילואים, עבדו לילות כימים במשימת "חסד של אמת". אל מול ממדי האסון הבלתי נתפסים, הופעלו מערכים מורכבים לזיהוי מהיר ומדויק של הנופלים, על ידי שילוב אמצעים טכנולוגיים מתקדמים ורגישות הלכתית ואנושית עליונה. הרבנות הצבאית הובילה את המערכה על כבוד המת, החל בטיפול בגופות בשטח, המשך בטיפול וזיהוי במחנה שורה, מתוך הקפדה על טיפול מקצועי המבטיח זיהוי ודאי ומוחלט, וכלה בהבאת החללים לקבורה.
לצד עבודת הזיהוי הרגילה, הופעלו המעבדה לזיהוי טביעות אצבע והמכון הגנומי (מעבדת ה־DNA) בהיקפים גדולים באופן יוצא דופן. נלקחו מאות רבות של דגימות, מתוך עמידה בנהלים מקצועיים קפדניים. כבר בימים אלו החלה הרבנות הצבאית לעסוק בנושא החללים החטופים ובשאלות ההלכתיות הכבדות הנוגעות ליכולת לקבוע שאינם בין החיים.
המאמץ השני הוא המשך הסיוע בתר"ח למשטרת ישראל ולמשרדי הממשלה בטיפול בנרצחים.
המאמץ השלישי היה בשטחי הכינוס וביחידות, שם פעלו הרבנים הצבאיים, נגדי הרבנות וסגלי רב"צ, להרים את רוח הלוחמים ולצייד אותם לקראת הקרב.
מאות אלפי אנשי מילואים גדשו את שטחי הכינוס בדרום ובצפון. הרבנות הצבאית נפרסה בשטח בהיקפים חסרי תקדים. סגלי הרבנות פעלו להפוך את ההמתנה המתוחה לזמן של התעצמות רוחנית. כבר בימים הראשונים הוקמו מערכי אספקה ייעודיים של תשמישי קדושה, ציציות, סידורים, תפילין, חוברות הלכתיות וערכות שבת.
לצד המענה החומרי, התעצמה גם העשייה בתחום חיזוק הרוח והעצמת החוסן הנפשי של הלוחמים. רבנים צבאיים הגיעו למוצבים, בסיסים ויחידות מילואים שפוזרו ברחבי הארץ, קיימו שיחות, שיעורים ומפגשי חיזוק. אנשי התוכן ברבנות הצבאית הפיקו ושיגרו לשטח דפי לימוד, חוברות תורניות, פנקסי כיס, סרטוני מולטימדיה קצרים ומסרים דיגיטליים, שסייעו ללוחמים לחזק את הרוח היהודית והלאומית בשעת משבר. צוותי אמנים וזמרים יצאו לשטח לרומם את רוח הלוחמים באמצעות מוזיקה ומפגשים אישיים.
הרבנות נדרשה לספק מענה מיידי לאלפי שאלות הלכתיות שעלו מהשטח: דיני לחימה בשבת, כשרות בתנאי שדה מורכבים והיתרים מבצעיים הכרחיים. המענה ההלכתי ניתן בכל שעה, כדי להסיר כל חסם הלכתי בפני המשימה המבצעית, תחת הכלל של: "וחי בהם".
המאמץ הרביעי היה ביישובי העוטף, שם יחידות היס"ר והיק"פ הפיקודית של הרבנות, עם סיוע של סגלי רב"ץ ויחידות מפיקודים אחרים, המשיכו בפעילות הסריקה והאיתור, לעיתים מתוך סיכון חיים, כדי להמשיך לאתר את הנרצחים ולהעבירם למחנה שורה להמשך טיפול.
שלב זה הסתיים כאשר צה"ל השלים את מוכנותו, בין היתר בזכות פינוי השטח מהחללים, ולהבדיל, מגופות המחבלים הרבים שהיו פזורות בשטח, ובכך היו יכולים כוחות להיערך לכניסה קרקעית דרך השטח ולהיכנס לרצועה.
הימים הראשונים עיצבו את תשתית העבודה להמשך המערכה. הם התאפיינו מצד אחד בעשיית חסד של אמת עם החללים, ומצד שני בעשייה הנוסכת רוח גדולה של גבורה בלוחמים.
גלריית סרטונים