פרק ח

שאלה: האם מותר להפעיל מקלור ('סטיקלייט') לצרכי נוחות והתמצאות במהלך 'שבת שטח' הנערכת בסמוך לבסיס האימונים? כיצד יש לנהוג בנוגע להפעלת שקית חימום לצורך שמירה באיזור קר?

תשובה: דעת רבים מפוסקי דורנו^[1] שיצירת אור או חום באמצעות ריאקציה כימית, אסורה מדרבנן משום איסור 'מוליד', שכן נאמר בגמרא^[2]: "אין מרסקין לא את השלג ולא את הברד בשבת בשביל שיזובו מימיו", ופירש רש"י: "משום דקא מוליד בשבת, ודמי למלאכה, שבורא המים האלו", וכן נאמר בגמרא^[3]: "אין מוציאין (ביו"ט) את האור לא מן העצים ולא מן האבנים כו', מ"ט? משום דקא מוליד ביו"ט", וכעין זה אסרה הגמרא^[4] להניח כוס בושם על בגד, מפני שמוליד בו ריח, וכן נפסק בשו"ע^[5]: "אסור לשאת תחת אציליו זרע התולעים שעושין המשי, מפני שאסור בטלטול, ועוד, שהוא מוליד בחומו (את תולעי המשי)".

מלבד זאת יש לציין שהמקלור בנוי בצורת שתי שפופרות המכילות חומרים שונים ונמצאות האחת בתוך השנייה, לצורך הפעלת המקלור מקפלים אותו מעט ובכך שוברים את השפופרת הפנימית ומאפשרים לחומר שבתוכה להתערבב עם החומר שבשפופרת החיצונית, עירוב החומרים גורם לריאקציה הנדרשת לצורך הפקת האור.

והנה כתב הרמב"ם[6]: "כל המקלקלין פטורין, כיצד? הרי שחבל בחבירו או בבהמה דרך השחתה, וכן אם קרע בגדים או שרפן או שבר כלים דרך השחתה, הרי זה פטור", אלא שכידוע כתב הרמב"ם בתחילת ההלכות[7]: "כל מקום שנאמר שהעושה דבר זה פטור, הרי זה פטור מן הכרת ומן הסקילה ומן הקרבן, אבל אסור לעשות אותו דבר בשבת, ואיסורו מדברי סופרים", כך שלכאורה חל איסור על שבירת השפופרת הפנימית של המקלור, הגם שסותרה בדרך קלקול. ברם, מצינו שפעמים התירו איסור זה משום צורך השבת, כגון מה ששנינו[8]: "שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות, ובלבד שלא יתכוון לעשות כלי", וכגון מה שפסק השו"ע[9]: "מותר להפקיע ולחתוך קשרי השיפוד שקושרים בטלה או בעוף הצלויים".

עוד יש להוסיף שהיה מקום לאסור הפעלת מקלור ושקית חימום מדין 'מכה בפטיש', ברם, דעת רבים מפוסקי דורנו^[10] שאין לראות במעשה של הרכבת כלי בסמוך לשימוש בו, מעשה בנייה גמור, אלא דרך שימוש במכשיר קיים, ובמיוחד כאשר התיקון אינו בר קיימא ומתבטל תוך זמן קצר.

לפיכך, ככלל, אסור להפעיל מקלור ('סטיקלייט') או שקית חימום בשבת, על כן במקום שהשימוש בהם נצרך בשל נסיבות בטיחותיות או מבצעיות, יש להפעילם קודם השבת. עם זאת, במידה ונצרך להפעילם בנסיבות אלו בשבת (או שהפעלתם קודם השבת אינה נותנת מענה הולם), הורו מפוסקי דורנו^[11] שמותר להפעילם בשבת כדרכו בחול (בלא צורך בשינוי), מאחר והפעלתם כרוכה באיסור 'מוליד' שאין לו עיקר מן התורה. במיוחד נכון הדבר אם בכך יימנע מאיסורי שבת חמורים יותר, כהפעלת תאורה או חימום חשמלי.

[1] כן כתבו בספר שבות יצחק (ח"ו פרק יז) בשם הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב. וכן הביא בשו"ת המורים בקשת (סימן 66) שהגר"א נבנצל והגר"ד ליאור נטו לאסור שימוש במקלור, וכ"כ בספר שבת ומועד בצה"ל (עמ' קיז) בשם הגרי"ש אלישיב, בשו"ת באהלה של תורה (ח"ה סימן כו), ובספר הלכה כסדרה (ח"א סימן רנא), לענין שימוש בשקית חימום.

לעומת זאת עיין באריכות בשו"ת מלומדי מלחמה (סימנים נא-נב) שכתב שאין בהפעלת שקית חימום ומקלור כל איסור, והוכיח שאין לאסור זאת משום 'מוליד', שכן מבואר במשנה (שבת מז ע"ב) שאסור להטמין בחול בגלל החשש שמא יטמין ברמץ, ולכאורה מבואר בגמרא (ב"ב יט ע"א) שהמגע של החול בסיר החם הוא הגורם לחול להוסיף הבל ("דמחמימי חיים ודמקרירי קריר"), ואעפ"כ לא נאסר הדבר מצד עצמו, הרי שאין איסור מוליד בהפעלת ריאקציה כימית. וכן ראה בשו"ת המורים בקשת (סימן 65) שכתב בשם הגר"ד ליאור שלא מצינו איסור בהפעלת שקית חימום בשבת. ועיין עוד באריכות בתחומין (חלק יג עמ' 135) שאין לחייב על יצירת ריאקציה כימית בשבת משום 'מוליד'.

ברם, בספר אורחות שבת (פרק טו סעיף סח) כתב בשם הגרש"ז אויערבך שפשוט שאסור להפעיל מקלור בשבת, ושע"פ שיטת החזון איש (המגדיר שימוש בחשמל כ'מכה בפטיש' לפי ש"נותן צורה בגשם ומעמידו על תכונתו") יהיה בכך איסור תורה, וכ"כ בשו"ת המורים בקשת (שם) בשם הגר"מ אליהו.

[2] שבת נא ע"ב, הובא בשו"ע סימן שכ סעיף ט.

ועיין עוד פירוט גדרי 'מוליד' בשמירת שבת כהלכתה פרק כב הערה קמ, ובאריכות בשו"ת יביע אומר ח"ג סימן כא בענין ייצור מי-סודה בשבת.

[3] ביצה לג ע"א. ברם, עיין ברמב"ם (פ"ד מיו"ט ה"א) שנימק דין זה מטעם שהיה ביכולתו להבעיר האש מבעוד יום, ועיין בראב"ד שהשיגו.

[4] שם כג ע"א.

ואגב יש להוסיף שבספר שבת ומועד בצה"ל (עמ' קכה) הוכיח מדברי המג"א (סימן תקיא ס"ק י) שמותר ליתן בשבת חומרי בישום על גבי מת, לפי שאין כוונתו להוליד ריח אלא למנוע סירחון, מה גם שמצינו שהתירו לטלטל מת מחמה לצל בכדי שלא יסריח, למרות איסור המוקצה שבכך.

[5] סימן שח סעיף מו.

[6] פ"א משבת הי"ז, ע"פ המשנה בשבת פרק יג משנה ג.

[7] שם ה"ג.

[8] שם פרק כב משנה ג, הובא בשו"ע סימן שיד סעיף ו.

[9] שם סעיף ט.

[10] אמנם החזו"א (או"ח סימן נ ס"ק ט) אסר שימוש בחשמל בשבת משום 'בונה' ו'מכה בפטיש', לפי שהזרמת הזרם בחוטים נחשבת לשינוי מהותם, והוא כנותן צורה משמעותית לחומר גולמי, ועוד, שבסגירת המעגל החשמלי מעמיד את הכלי על תכונתו ומכשירו לשימוש. ברם, רבים השיגו על כך (ראה שו"ת מנחת שלמה ח"א סימנים ט, יא) שהרי אין חיבור החוטים כדרך בנין בחיבור חזק, מה גם שהמעגל עומד תמיד לניתוק וחיבור, ואף אינו מתקיים מאליו אלא זקוק כל העת ליצירת והזרמת חשמל נוספת, על כן יש לראות בכך דרך שימוש ולא בנייה. ועיין עוד שו"ת ציץ אליעזר (חלק יג סימן מו) ושו"ת יחוה דעת (ח"ב סימן נו) שהתירו חיבור מחט למזרק לפי שכן דרך שימושו ואינו מלאכה.

[11] שו"ת דבר חברון סימן שפו.